אנחנו בדיוק שבוע אחרי ניתוח דחוף של דן, לא, לא מתרגלים לזה.
💜 מענה רגשי כתיבה היא כלי פסיכו-סוציאלי מעולה למי שעובר שיט. היא מאפשרת לסדר מחשבות, לייצר הגיונות, לשחרר. יש בה פן יצירתי, והיא יכולה גם להחליף דיבור על הדבר. פסיכולוג חברתי בשם ג'יימס פנבייקר, שחקר עשרות שנים את הכתיבה כטיפול, כתב שאם תרופה הייתה מציעה תוצאות דומות לכתיבה אקספרסיבית – היא הייתה נחשבת לפריצת דרך רפואית. לא פחות.
💜 שיתוף, מידע בלוג נותן מידע לאנשים אחרים, ולא נעלם בפיד מתחלף. הפוסטים מראים שעוד מישהו במסע – אחר אך דומה. זה נותן פתח לתקשורת. ויש עוד משהו שלא תמיד חושבים עליו: כשאנשים קרובים כבר קראו את הפוסט האחרון, דן יכול לקבל הזדמנות לא לדבר על המחלה רק ברמת "מה שלומך", אלא לדבר עליה ברמה עמוקה יותר- מתוך מקום שכבר יודע.
💜 אקטיביזם חברתי זה "מנרמל" – אבל בקטע טוב – את העובדה שצריך לדבר על האתגרים שאנחנו עוברים. מלי נבו כתבה לי, ואני מסכימה איתה, שזה מאפשר לחברה להיות טובה יותר, פתוחה לשיח על דרכי התמודדות ואפשרויות לריפוי. מחקר שניתח מאות נרטיבים של אנשים שבחרו לשתף את מחלתם בפומבי מצא שהם ממלאים שלוש פונקציות: חינוך, השראה, ואקטיביזם – שיתוף מגדיל ידע ציבורי, מעורר אחרים לפנות לעזרה, ומקדם שיח חברתי רחב יותר. ואן פת הוסיפה שיש בזה פוטנציאל של מניעת בדידות חברתית של מי שקורא.ת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה