בא לי ברד. כמה זה משונה לרצות כוס קרח מתוקה להחריד בטעמים שונים ועדיף מעורבב. יצאתי לי מאזור כיכר רבין בחיפוש אחר מקור לברד, עברתי עשרה רחובות, מספר טלפונים לחברים והרצאות ממוכרי מיצים. הסבירו לי ולחבר שיצא איתי ל"צוד" ברד שברד אינו "בריא בשנת 2009, מיץ בריא יותר". לאחר חציית רב רחוב דיזינגוף מצאנו קיוסק , בהמלצת חבר,(מול הנריס) שמוכר ברד, ואולי, יימכרו בו ברד גם בחורף {חשבתי לתומי שכולם כבר יודעים שזה בסדר לאכול גלידה בחורף}.
קנינו כוסות ענקיות, עירבבנו אבטיח וענבים, והתיישבנו על ספסל לא מלוכלך מדי.
במשך רבע שעה דיברנו על הדברים הלא חשובים תוך שתיית / אכילת ברד. ליהטטנו אכילת קרח עם קשים וחטפנו brain freeze.
יותר מדי הגיון הורס ילדות.
תנו לי חדוות חיפוש, הרבה צבע וים של מתוק.
תשאירו ברד ברחובות תל אביב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה