העיר מתעוררת לחיים, המסחר גדל, התנועה הופכת למטורפת.
ארגוני הסיוע נוכחים בכל פינה עם הג'יפים הלבנים והגדולים שלהם.
ביקרתי במחנה שלי, פגשתי המון אנשים. חיבוקים, ציפיות, ואמירה אחת, של אליסון "חזרת הביתה",
היינו בטוחים שתחזרי לפני כמה ימים.
חלק מהמחנות הופכים לאלימים, אנשים באים בדרישות.
לא מפתיע לאור העובדה שהאו"ם מייצר דרישה במקום עשייה.
הלילה אני אשן בדירה של נעמי, אחת העוזרות של מאריס, מנהלת הארגון המקומי בו אני אעבוד עכשיו.
יש לי שתי שותפות חדשות בדירה די גדולה, עיר הבירה של האיטי.
אז זהו בינתיים,
כבר התחלתי לעבוד, מחר מכשירים מורים.
שרון,
השבמחקאני הייתי מעדיף לישון באוהל.
יש לי נסיון צבאי בהיחלצות מאוהל ממוטט.
הייתה אתמול בגיא פינס כתבה של מורן אטיאס מהאיטי שבה היא ראיינה גם את שון פן.
השבמחק