זרם המהגרים לישראל נע בגלים מזה שש שנים, כאשר הייתה עלייה דרמטית cכניסה לישראל לפני כארבע שנים. למן תחילת הכניסה לישראל, המדינה, אשר אין לה כלים לקליטת פליטים, לא כל שכן מהגרים, ובייחוד לא אוכלוסייה אפריקאית על מנהגיה לא יודעת איך להתמודד עם המצב.
החלטתי להתייחס לבעיית הילדים- נערים שמגיעים בגפם ומוחזקים במעצר מסיבות שונות- וידוא גיל קטין, הגנה, אי קיום מקום חלופי וכמובן מסיבות בטחוניות.
עניין המעצר הוא נושא פרקטי ולא פילוסופי, עניינו אינו הסדרת מעמד, חקיקה בנושא הגירה ומבקשי מקלט, אלא תנאים ראויים לילדים. אני חייבת לומר ששב"ס אשר ממלא את הוראות הממשלה משתדל להתייחס לכלל המהגרים ביחס שאינו של אסירים. אך מי שנכנס בחייו לבית כלא יודע כי מעצם השהות במקום הנפש כלואה והאופציות העומדות בפני הנוכחים שם מצומצות להפליא.
השבוע שמעתי ששב"ס מקימים מתקן חלופי להחזקת הילדים ולטיפול בהם. יפה, רק ארבע שנים בהן ילדים הצטופפו בתאים, לא זכו לביקורים חופשיים, למדו מעט וגילו שהחופש, או הישועה הינם מושגים יחסיים.
שאלתי היא למה עכשיו? מה השתנה? כמות בלתי הגיונית של עתירות? דעת קהל עולמית? הבנה שההגירה לישראל אינה עומדת בפני עצירה? דרישה אזרחית מקומית? הבנה שאין פתרון אופק?
וכמה זמן ייקח לבנות את המבנה החדש הזה, ומי יעבוד שם? ומי יחליט מי ישוחרר? או שמא זה יהיה מוסד לטווח ארוך, ואז מה?
עד שלא תהיה תכנית סדורה בעלת הגיון כל פתרון יהיה "שלב נוחות" שיימשך זמן רב. אין ספק כי חייבים להוציא את הילדים מבתי הכלא, אך למעלה מזה חייבים להחליט שזה הזמן להפסיק להתעלם ולא להחליט ולתכנן פרקטית מה עושים פה.
הדבר נכון גם לפשע העולה בריכוזי אוכלוסייה של מהגרים, בשל אי המעש, השעמום, ובשל תהליכים שקורים בכל חברה. מתחילה אלימות, נבנים מעמדות, מרחיבים משפחות, יוצרים קהילות.
מישהו, שאינו משטרת הגירה, צריך לטפל בנושא. גוף שאינו עמותה אלא ארגון מדיני, ולא מוניציפלי שיתווה דרך עם אופק הגיוני, שאם לא כן, המצב של חברה בתוך חברה, של "שקופים" ייצור עוד סיטואציה מורכבת מדי להתמודדות בתוך המורכבות הישראלית.
סיטואציה שניתן לעצב אותה היום באופן של הכלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה