יום ראשון, 2 במאי 2010

חינוך כנקודת פתיחה שיוויונית

לפני רעידת האדמה, או לפני שהאיטי נכנסה לנו לתודעה, המצב בהאיטי היה, לרע המזל, דומה מאוד למצב היום. לא מבחינת אובדן ותשתית, אלא מבחינת הצורך האקוטי בסיוע בינלאומי.

סיוע בינלאומי מתרכז באחד משלושה תחומים, כחוד החנית של סיוע במדינה מסוימת, כאשר תחומים אחרים מתקיימים בווליום נמוך.

התחומים הם- מזון, הגנה וחינוך. בהאיטי החינוך נבחר כאקוטי ביותר לשיקום המדינה.

לפני הרעידה וגם היום מצב החינוך הוא כזה:

  • 40% מהילדים לא לומדים במסגרות חינוכיות
  • 85% ממסגרות החינוך הן פרטיות- דתיות, "עסקיות" או של מדינות זרות כדוגמאת ביה"ס האמריקאי והצרפתי. במסגרות "חוץ" רב המורים הינם זרים
  • רב המשפחות שולחות לפחות ילד אחד ללימודים על מנת שיצא ממעגל העוני וייעזור גם להם, לעיתים זהו הילד "הנבחר". לכן הטרגדיה הגדולה של הרס האוניברסיטה- בראשונה המוות עצמו ואז העובדה שתקווה נוספת נעלמה
  • מהאוכלוסייה הבוגרת כ-40% אנלפביתים
  • ורמת החינוך כ"כ הטרוגנית, אך בעיקר מיושנת מבחינת דרכי הוראה, מיומנות למידה וחשיבה יצירתית והבהעתית, שאין בסיס משותף- ערכי, לימודי, רעיוני.

עכשיו, בואו ונוסיף לזה את העובדה שהמון ילדים נהרגו ומורים ועל המערכת להתמודד עם ההשלכות הפסיכו סוציאליות והחסר, ההשפעות החברתיות של הרעידה- הפחד, השיח, היום יום מחתימים חותם יום יומי, בתי ספר רבים נהרסו- חלקם פועלים במבנים חלופיים או באוהלים, ויש למעלה ממליון עקורים במחנות, בם החינוך שונה בד"כ מהחינוך בבבתי הספר.

העובדה כי אין נגישות לחינוך איכותי או לחינוך בכלל בחלקים מסוימים של המדינה מייצרת קיטוב ראשוני שקשה להדביקו. החינוך כמוצר הוא בסיס ואמור להינתן מהמדינה כמו ביטוח בריאות בסיסי.

חינוך אינו רק זכות המועילה ליחיד בהיבט חברתי, התפתחותי, השכלתי בהווה קיומו, אלא זכות שתאפשר ליחיד לפעול במערכת מדינית מורכבת, לרכוש השכלה גבוהה או מקצוע ולהתפתח, והחברה תרוויח מכך שיחידיה מוכשרים ומדברים את אותה שפה.

המצב של אי קיום מערכת חינוכית סדורה ועיקבית דנה את אלו שאינם "זוכים" לחינוך לחוסר מוביליות חינוכית ולהדרה מהמעמד הבינוני המזערי שקיים.

{עליי לסייג ולומר כי ההדרה ואי המוביליות מושפעים גם מהקבוצות הכלכליות וקבוצות הצבע במדינה, אך זה לפוסט אחר....}

אז מה עכשיו?

עכשיו יהיה נסיון בינלאומי לאפשר חינוך לכל ילד. NGO's, חברות פרטיות וגם המדינה יקימו בתי ספר ויאכפו את למידה, תוך עזרה לאלו שאין להם.

לדוגמא:

Royal Caribbean- חברת השיט תקים שלושה בתי ספר באזורים בהם קיים חסר ויחלקו מילגות לילדים, תוך יצירת חינוך למבוגרים ע"מ לחזק את הקהילה.

IDB- הבנק האמריקאי להשקעות- ישקיע כסף בהקמת בתי ספר, מתן מלגות ושיפור תכנית הלימודים ע"מ ששתאים לעולם שמחוץ להאיטי ותכין את האיטי חמציאות חדשה.

Prodev- מנהל 14 בתי ספר במחנות, כ-20% מהילדים לא למדו מעולם, ובשל הנגישות הפיסית והאפשור הכלכלי (חינם) הם זוכים ללימודים. גם ארגון האיטיאני זה יקים בתי ספר קבועים עם מיומנויות לימוד ולמידה כבסיס איתן.

זהו בינתיים,

יש עוד המון מה לומר על החינוך בכלל ובהאיטי כהכרחי לשיקום, מקווה שהרקע והעשים נותנים תחושה של מה קורה, ואת חשיבות החינוך.

אין תגובות:

פרסום תגובה

פיקניק

פיקניק

פיקניק 2

פיקניק 2