יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

הבחירות המקומיות - כשלון חברתי בראי חינוכי

בשבוע שעבר הקדשתי כמה שעות טובות לעניין הבחירות המקומיות. שוחחנו על בחירות אישיות והשפעתן עלינו ועל הסביבה, על בחירות מקומיות ומדיניות, על בחירות ככלי דמוקרטי ועוד.
והתעוררנו הבוקר ל- 56% הצבעה ביום שבתון.
איזה שיעור החברה הישראלית מלמדת את ילדיה?

שיעור בחוסר אחריות וחוסר אכפתיות
שיעור ב - "יהיה בסדר"
שיעור ב - אני, זכותי להתלונן, גם אם לא עשיתי דבר לשנות את המצב.
שיעור בשימור האליטות והקבעון המחשבתי (מי אמר ת"א?)

והנבחרים והמפסידים?

ראש העיר המפסיד של נהריה, ג'קי סבג, הפסיד (רחמנא לצלן) אחרי 30 שנה!! ומה היה לו להגיד? שתושבי העיר "כפויי טובה".
באמת? 30 שנה ניהלת את העיר ואופס, העם אמר את דברו. תיפרד יפה, תגיד תודה ושמחתי להנהיג, ותפנה את מקומך לאיש/ה חדש, לשינויים נדרשים.
אפשר להקרין בכיתה ולשאול את הילדות/ים מה דעתן - 


חיפה - יהב הנעלב, שעשה רבות למען העיר, לא מסוגל לצאת בהצהרה? לפרגן?

תל אביב - מאות ואלפים פוסטים על שינוי, אחוזי הצבעה נמוכים, שימור הסיטואציה. נכון שחולדאי עשה רבות לטובת העיר, אבל 20 שנה, באמת? זה לא מידתי.

יום שבתון, וחוץ מקניות ומעט טיולים לא 50% לא מסוגלים להשפיע על המרחב בו אנחנו חיות וחיים?

תעודת עניות להשפעת החברה האזרחית על חייה.

אבל!! יש כמה נקודות אור (:

שעור הנשים הרצות השנה לרשויות המקומיות היה הגבוה ביותר אי פעם!! - קצת נתונים על הרצים/ות

בחיפה תהיה לראשונה, ראשת עיר (: מחזיקה אצבעות לשינוי - קאליש יעל

תנועת "הלביאות" רצו למועצת אשדוד, הביאו שיח נקי, מודעות סביבתית ועוד, והצליחו להכנס למועצה!!

עליזה בלוך, אשת חינוך, ניצחה בשיח של אחדות ושינוי בבית שמש!! וראש העיר היוצא ברך אותה ואיחל לה בהצלחה!!



בטח יש עוד שאני לא מודעת אליהן (נקודות אור), אבל ראוי יהיה לדון על הבחירות שהיו, שיח ביקורתי, מציאותי, מקדם.





שרון מיכאלי - רמון



יום ראשון, 4 במרץ 2018

פני לאן?

זמן רב לא כתבתי בבלוג הזה, אולי כי מצאתי מרחב של שקט,
אולי כי פתאום תהיתי את מי זה מעניין
אולי כי התעמקתי בכתיבה אחרת, מקצועית
אולי כי חשבתי שהגעתי למנוחה והנחלה המקצועית שלי

כי אני, הדרייב שלי הוא לשנות
להרגיש שאני מועילה, ומשנה, ומזיזה הרים
וכשנכנסתי לפני חמש שנים למשרד החינוך,
עם חלום מטורף
לשנות את פני החינוך
לנהל בתי ספר
הייתי בטוחה שזה יקרה

וגיליתי, שאני שבויה בבירוקרטיה
ושבעולם שמי שצועקת את עצמה מצליחה, אני לא מצליחה לצעוק
ושהבלוג שלי, חינוך גמיש, מצליח (הי, 8000 צפיות לפוסט חינוכי)
אבל, לא הפך אותי עדיין לאושיית חינוך
ואני לא יודעת מתי אנהל בי"ס
וזה לא תלוי רק בי.

ופתאום, מחשבות שאולי הכניסה לחינוך, הכניסה היומיומית לכיתה
דווקא עשתה את ההיפך

כי מי שמכיר אותי היום מכיר אותי כשרון המחנכת, מנחת סדנאות לנשות חינוך
אולי אפילו כיזמת טוגי
אבל לא כשרון שהזיזה הרים

אז אני שוב בזמן של תהיות, וחיפושים
ויודעת שדברים חדשים יגיעו.

ואם יש לכן ולכם עצות או רעיונות, אשמח לשמוע (:


פיקניק

פיקניק

פיקניק 2

פיקניק 2