tag:blogger.com,1999:blog-87904553559151363232024-03-05T11:43:32.228-08:00מורכבrabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.comBlogger73125tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-604049629106316242018-10-31T05:37:00.000-07:002018-11-01T23:45:26.461-07:00הבחירות המקומיות - כשלון חברתי בראי חינוכי<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
בשבוע שעבר הקדשתי כמה שעות טובות לעניין הבחירות המקומיות. שוחחנו על בחירות אישיות והשפעתן עלינו ועל הסביבה, על בחירות מקומיות ומדיניות, על בחירות ככלי דמוקרטי ועוד.</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
והתעוררנו הבוקר ל- 56% הצבעה ביום שבתון.</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
איזה שיעור החברה הישראלית מלמדת את ילדיה?</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שיעור בחוסר אחריות וחוסר אכפתיות</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שיעור ב - "יהיה בסדר"</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שיעור ב - אני, זכותי להתלונן, גם אם לא עשיתי דבר לשנות את המצב.</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שיעור בשימור האליטות והקבעון המחשבתי (מי אמר ת"א?)</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
והנבחרים והמפסידים?</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
ראש העיר המפסיד של נהריה, ג'קי סבג, הפסיד (רחמנא לצלן) אחרי 30 שנה!! ומה היה לו להגיד? שתושבי העיר "כפויי טובה".</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
באמת? 30 שנה ניהלת את העיר ואופס, העם אמר את דברו. תיפרד יפה, תגיד תודה ושמחתי להנהיג, ותפנה את מקומך לאיש/ה חדש, לשינויים נדרשים.<br />
אפשר להקרין בכיתה ולשאול את הילדות/ים מה דעתן - </div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<a href="https://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2018/Article-23fb3f9fa47c661004.htm">ג'קי סבג </a></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
חיפה - יהב הנעלב, שעשה רבות למען העיר, לא מסוגל לצאת בהצהרה? לפרגן?</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
תל אביב - מאות ואלפים פוסטים על שינוי, אחוזי הצבעה נמוכים, שימור הסיטואציה. נכון שחולדאי עשה רבות לטובת העיר, אבל 20 שנה, באמת? זה לא מידתי.</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
יום שבתון, וחוץ מקניות ומעט טיולים לא 50% לא מסוגלים להשפיע על המרחב בו אנחנו חיות וחיים?</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<b>תעודת עניות להשפעת החברה האזרחית על חייה.</b></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<b><span style="color: orange;">אבל!! יש כמה נקודות אור (:</span></b></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שעור הנשים הרצות השנה לרשויות המקומיות היה הגבוה ביותר אי פעם!! - <a href="https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-668012">קצת נתונים על הרצים/ות</a></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
בחיפה תהיה לראשונה, ראשת עיר (: מחזיקה אצבעות לשינוי - <a href="https://www.facebook.com/bhaifa2013/">קאליש יעל</a></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
תנועת <a href="https://www.facebook.com/HALEVIOT/">"הלביאות"</a> רצו למועצת אשדוד, הביאו שיח נקי, מודעות סביבתית ועוד, והצליחו להכנס למועצה!!<br />
<br />
עליזה בלוך, אשת חינוך, ניצחה בשיח של אחדות ושינוי בבית שמש!! וראש העיר היוצא ברך אותה ואיחל לה בהצלחה!!<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhmN5pE6D4iVDtKPRKOETVk7FyaNHjlV_1OvIB36Y67NlBm8ewSBNE-MXeSh6m5k4GdJ0GrTEV5l_IhcL4322yHIhjACE1w9Fv5z6Jk-QuASCWgPsGd9GjHrfEqlIjqRImfz2wMkkRrn8I/s1600/WhatsApp+Image+2018-11-02+at+08.30.39.jpeg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhmN5pE6D4iVDtKPRKOETVk7FyaNHjlV_1OvIB36Y67NlBm8ewSBNE-MXeSh6m5k4GdJ0GrTEV5l_IhcL4322yHIhjACE1w9Fv5z6Jk-QuASCWgPsGd9GjHrfEqlIjqRImfz2wMkkRrn8I/s400/WhatsApp+Image+2018-11-02+at+08.30.39.jpeg" width="300" /></a></div>
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
בטח יש עוד שאני לא מודעת אליהן (נקודות אור), אבל ראוי יהיה לדון על הבחירות שהיו, שיח ביקורתי, מציאותי, מקדם.</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEguyevhPnk9KYxW9PRQ-mI3YKZhKWnAD5qyOgh8xhEEXVyxDrpmPgtu2faLnRXwNwCDuDQChC-wL1MJ1yoA82GI0cnSBHLfaxqiglVrlvbPZ-MsVBwH83mzmCOhSiBTXuRId6bMh-LJw6c/s1600/WhatsApp+Image+2018-10-31+at+14.34.33.jpeg" imageanchor="1"><img border="0" height="480" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEguyevhPnk9KYxW9PRQ-mI3YKZhKWnAD5qyOgh8xhEEXVyxDrpmPgtu2faLnRXwNwCDuDQChC-wL1MJ1yoA82GI0cnSBHLfaxqiglVrlvbPZ-MsVBwH83mzmCOhSiBTXuRId6bMh-LJw6c/s640/WhatsApp+Image+2018-10-31+at+14.34.33.jpeg" width="640" /></a></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhDNz4quEpSCvvEMCc1iDiPDSwm1nQ5wr0SCzqvuYDtw-XfNlrREsmI2o8EbZHeCj197qjjqajcnetJyjMiy80QCwAMY_lfyFNogt5rCwJfdrVD05NjTrlaBsW8rwMecsca79mGe9btfuo/s1600/WhatsApp+Image+2018-10-31+at+14.33.49.jpeg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhDNz4quEpSCvvEMCc1iDiPDSwm1nQ5wr0SCzqvuYDtw-XfNlrREsmI2o8EbZHeCj197qjjqajcnetJyjMiy80QCwAMY_lfyFNogt5rCwJfdrVD05NjTrlaBsW8rwMecsca79mGe9btfuo/s400/WhatsApp+Image+2018-10-31+at+14.33.49.jpeg" width="300" /></a></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
שרון מיכאלי - רמון</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<br /></div>
</div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-21401983942678223182018-03-04T00:52:00.002-08:002018-03-04T00:52:30.585-08:00פני לאן?<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זמן רב לא כתבתי בבלוג הזה, אולי כי מצאתי מרחב של שקט,</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אולי כי פתאום תהיתי את מי זה מעניין</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אולי כי התעמקתי בכתיבה אחרת, מקצועית</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אולי כי חשבתי שהגעתי למנוחה והנחלה המקצועית שלי</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כי אני, הדרייב שלי הוא לשנות</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
להרגיש שאני מועילה, ומשנה, ומזיזה הרים</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
וכשנכנסתי לפני חמש שנים למשרד החינוך,</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עם חלום מטורף</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לשנות את פני החינוך</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לנהל בתי ספר</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הייתי בטוחה שזה יקרה</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
וגיליתי, שאני שבויה בבירוקרטיה</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ושבעולם שמי שצועקת את עצמה מצליחה, אני לא מצליחה לצעוק</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ושהבלוג שלי, <a href="http://flexibleducation.blogspot.co.il/">חינוך גמיש</a>, מצליח (הי, 8000 צפיות לפוסט חינוכי)</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל, לא הפך אותי עדיין לאושיית חינוך</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואני לא יודעת מתי אנהל בי"ס</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
וזה לא תלוי רק בי.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ופתאום, מחשבות שאולי הכניסה לחינוך, הכניסה היומיומית לכיתה</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
דווקא עשתה את ההיפך</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כי מי שמכיר אותי היום מכיר אותי כשרון המחנכת, מנחת סדנאות לנשות חינוך</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אולי אפילו כיזמת <a href="http://togiletsplay.blogspot.co.il/">טוגי</a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל לא כשרון שהזיזה הרים</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז אני שוב בזמן של תהיות, וחיפושים<br />ויודעת שדברים חדשים יגיעו.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואם יש לכן ולכם עצות או רעיונות, אשמח לשמוע (:</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-19326710864741395652016-04-23T01:19:00.003-07:002016-04-23T01:19:48.209-07:00פרדוקס האופניים בתל אביב<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תל אביב מובילה ביצירת תשתית אופניים לרוכביה, תושבי העיר ואורחים מבחוץ. שבילי האופניים אינם מושלמים מסיבות רבות-<br />חוסר רציפות, שוני בכיוונים, הפרעות מרכבים חונים, מפגעי פחי זבל על השבילים, עליות לא הגיוניות (אם בכלל) למדרכות, מחסור במתקני קשירה ועוד.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עם זאת, מתכנני העיר משתדלים לשפר את המצב ולהוסיף שבילים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במקביל, רבים רוכבי אופניים שבטוחים שברגע שהם עולים על האופניים רחובות וכבישי העיר שלהם.<br />הצפצפה שלהם הופכת לכלי נשק מרעיש ומעצבן, הם אגרסיביים, לא מאיטים ואף פוגעים בהולכי רגל.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תוסיפו לזה את האופניים החשמליים שנמכרים כלחמניות חמות, גם לילדים עצלים, שהוריהם בוחרים להיות שותפים למחדל בטיחותי, בריאותי ואנושי והנה, אנו במערב הפרוע.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואכן בת"א נפצעו בשנים האחרונות המון הולכי רגל, ילדים וקשישים בעיקר, ואף נרשמו שני מקרי מוות כתוצאה מהעניין.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תביעה ייצוגית הוגשה, ו............. העירייה החליטה לבצע מהלך אכיפתי, ישראלי למהדרין.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שמו את כל הביצים בסל אחד, ללא התייחסות למציאות:</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
1. איסור גורף על רכיבה על מדרכות ללא שבילים- קרי, ירידה לכביש והיצמדות לימין, גם עם ילדים על האופניים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
2. אכיפת חבישת קסדה עד גיל 18.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
3. אכיפת רכיבת ילדים מתחת לגיל 16 על אופניים חשמליים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
4. הגבלת מהירות אופניים חשמליים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
5. נסיעת אופניים חשמליים על המדרכה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
6. אי דיבור בסלולאיר ברכיבה (מבורך)</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
7. נסיעה נגד כיוון התנועה (מקווה שרק במידה ורוכבים על הכביש)</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
8. הפרעה להולכי רגל במעבר חצייה- מי מגסיר את ההפרעה? מהי הפרעה?</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiq74aGVxPTkNMMRXMpDauzlaMQwB4lfuFvtue8wwMx3x9u7bvJpPZpNyNGH78NihkzaWo0RmPob7IxfRET68_2yxsZvOFJ60D-iee9-XwE8NJ0ZuvSZP8cnd1rk8hF4xMT6g2d67FBSR8/s1600/IMG_20160423_110456_HDR.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiq74aGVxPTkNMMRXMpDauzlaMQwB4lfuFvtue8wwMx3x9u7bvJpPZpNyNGH78NihkzaWo0RmPob7IxfRET68_2yxsZvOFJ60D-iee9-XwE8NJ0ZuvSZP8cnd1rk8hF4xMT6g2d67FBSR8/s320/IMG_20160423_110456_HDR.jpg" width="240" /></a><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgYeQOZr6wAQr9HM69lvj4Xe2-NL3PW9ZYPNPwxGhrBGtChRqBC4rqSqUjSg8C4G1yntj6fIoqFsMnDkp0dw91YLTAqU06YIZgb10nZVDTalEXz_pQ6rnl2spW6J-zH3zSC0rf43yf_QNY/s1600/IMG_20160423_110508_HDR.jpg" imageanchor="1"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgYeQOZr6wAQr9HM69lvj4Xe2-NL3PW9ZYPNPwxGhrBGtChRqBC4rqSqUjSg8C4G1yntj6fIoqFsMnDkp0dw91YLTAqU06YIZgb10nZVDTalEXz_pQ6rnl2spW6J-zH3zSC0rf43yf_QNY/s320/IMG_20160423_110508_HDR.jpg" width="240" /></a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כל הסעיפים הגיוניים, ראויים ומצריכים אכיפה, <span style="color: red;">למעט ירידה מהמדרכות </span>בכל מקום בו אין רציפות שבילים, זה מסוכן, לא הגיוני, ומבדיקה עולה שאין לרוכבי האופניים יכולת רחיפה. ישראל מובילה באי סובלנות בכבישים ובתאונות דרכים עם נפגעים בעולם המערבי, זה חייב להיות שיקול.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בישראל, כשרוצים "להראות" למישהו משהו, או לציבור מסוים יורים בכוח לכל הכיוונים, צריך שתהיה פה חשיבה מושכלת לצד שיפור השבילים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
סעיף 1 חייב להיות מוסר, תוך הדגשה שמי שייתפס מתפרע, מצפצץ את עצמו לדעת או מאיים על רוכבים, בהיותו/ היותה בטוחים שהמדרכה שלהם ייקנס. סעיפים 7 ו-8 דורשים הבהרות ברורות, וראוי הוא שיוסבר גם ל<b>הולכי הרגל</b> איך ללכת נכון, כמובן שללא אכיפה נגדם/ן מכיוון שהמרכות הן בראשונה של הולכי הרגל, אך חייבת להיות <b>הסברה רחבה</b>, שאינה אכיפתית בלבד.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>אכיפה</b>- עולה השאלה- מי <b>יאכוף</b> את כל העניין? אבל זו שאלה שולית בתכנית שהיא גדולה מדי לאכיפה הגיונית, אך שאלה מאוד קריטית בעיר בה לא מצליחים לאכוף- חנייה לא חוקית, חניית אופנועים על המדרכות, נסיעת אופנועים על המדרכות והשדרות ועוד.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כלל ה<b>תכנון העירוני</b> וחוויות התושבים הם נושא שגדול על רוב העיריות בארץ, חבל שעיריית ת"א שעושה בקטנות שיתוף ציבור לא משכילה לעבוד חכם.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לינקים חשובים:</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תגובת העירייה למחאה על האכיפה- <a href="https://www.facebook.com/tel.aviv.yafo/videos/1216605985019235/?fref=nf">שבילים לא הגיוניים מרחבי העולם</a>; אין ספק שהומור אמור להרגיע אותנו.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כתבת "הארץ" על רכיבה בת"א- <a href="https://www.facebook.com/haaretz/videos/10154142270072520/?hc_location=ufi">עיר שאוהבת קנסות</a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מחזירים את המדרכות לת"א- <a href="https://www.facebook.com/pedestriansTLV/?fref=ts">מדרכות</a></div>
<div class="" data-block="true" data-editor="bgd69" data-offset-key="fmjbo-0-0" style="background-color: white; color: #141823; font-family: helvetica, arial, sans-serif; font-size: 12px; line-height: 16px; white-space: pre-wrap;">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="fmjbo-0-0" style="direction: rtl; position: relative; text-align: right;">
<br /></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="bgd69" data-offset-key="46dtp-0-0" style="background-color: white; color: #141823; font-family: helvetica, arial, sans-serif; font-size: 12px; line-height: 16px; white-space: pre-wrap;">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="46dtp-0-0" style="direction: rtl; position: relative; text-align: right;">
<div dir="rtl" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: medium; line-height: normal; white-space: normal;">
ובינתיים, שיהיה לנו בהצלחה, הולכי/ הולכות רגל ורוכבים/ות כאחת</div>
<div dir="rtl" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: medium; line-height: normal; white-space: normal;">
חג שמח.</div>
<div>
<br /></div>
</div>
</div>
</div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-75765009374993701662014-09-16T13:43:00.000-07:002014-09-16T13:44:55.488-07:00הקשר בין השעיית מורה בשל פריצה לחפציה וחשבונותיה האישיים לתשלום לוועד בית הספר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
אני חדשה במערכת החינוך, ולצערי, למדתי מספר דברים. מספר דברים אשר כל בוגרת B.A בסוציולוגיה תוכל לומר לכם שהם היסוד של הרס פרופסיה:<br />
<br />
1. מורות, חלקן הגדול, תופסות את הפרופסיה כחלשה משום שאין בה הרבה גברים.<br />
הדבר נובע מסיבות שונות, אך מושתתת על סוציאליזציה ישראלית- פטריארכלית- צבאית, בה במקום בו יש הרבה גברים יש יותר יוקרה, חשיבות, רצינות וכמובן שכר גבוה יותר.<br />
אמונתן משפיעה כמובן על הפרופסיה, במשקל כבד כמו גורמים שוחקים אחרים בחברה הישראלית.<br />
<br />
2. מורות צריכות לעשות ביטוח אחריות מקצועית, שכן להורים יש את הסמכות לתבוע אותן אישית.<br />
בשנים האחרונות מתחיל להיווצר שינוי בעקבות תביעת מורות את המערכת, ועמידת מערכת המשפט לצידן.<br />
אבל בואו ונחשוב על זה רגע- כאשר אתן/ם עובדים כשכירים מקום העבודה מגן עליכם (אלא אם התנהגתם באלימות/ הוניתם וכד'). משרד החינוך, חושב שזה בסדר שמורות תתמודדנה עם הורים לבדן, כאשר ביום יום הן עובדות תחת משטר מנרמל ובירוקרטי.<br />
<br />
3. מורות משלמות וועד בבית הספר על- מנת שיהיה לנו קפה, חלב ועוגיות.<br />
משרד החינוך מתקצב כל בי"ס ב-1600 ש"ל לשנה (!!!) לשם כך.<br />
אני לא חושבת שאנו סטארט- אפים שמוציאים את הסכום הזה בחודש לחברה קטנה, ועדיין, יש בזה משהו מבזה.<br />
<br />
<br />
בשלב הזה, אתן/ם אולי תוהים מה לנקודות אלה והשעיית המורה, והנה הקשר-<br />
משרד החינוך נותן שירותים לתלמידים ולהורים, נותנות השירותים הן מורות ומנהלות והן מפוקחות על- ידי מפקחות ופקידות באגפים ובמשרד החינוך.<br />
משרד החינוך אשר צועק כי מטרותיו הן חיזוק מעמד ההוראה, שינוי אופי הלמידה (משמעותית כמובן), צמצום הפערים ועוד, טוען כי למורות יש אוטונומיה, ואכן קיימת אוטונומיה, אך היא מוגבלת על- ידי פחד, נירמול, חוקים וצרכי המערכת.<br />
במקביל לזה, מכיוון שמהערכת מפחדת / מודאגת/ לא יודעת ברוב המקרים לייצר שיתוף פעולה איכותי של מורים והורים ומורידה רבות מאחריות הילדים והוריהם אל מול המורות והמערכת, ברגע שמתרחש אירוע של חדירה לפרטיות של מורה, המעשה הראשון הינו השעייתה.<br />
<br />
לא עמדו לצידה, לא הטילו אחריות ברורה על הילדים וגם על הוריהם, ואף ניסו להוציאה מהמערכת.<br />
<br />
מורות, אנשי חינוך, מובילי שינוי חינוכי- קהילתי והורים ייצטרכו לקבל החלטה בקרוב אם אנו באמת רוצות ורוצים שינוי במערכת החינוך. במקביל לצעדים רבים שצריכים להיעשות בהכשרת המורות, במדידה, באופי הלימוד ועוד יש לחזק מחדש את מעמד הפרופסיה, את המורות שנושאות על גבן את החינוך היומיומי, הסיזיפי, המהנה, המאתגר והמורכב,<br />
30-40 עולמות בכל כיתה.<br />
<br />
<br />
<br />
קישור לכתבה על ההשעייה:<br />
<br />
<br />
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2431581<br />
<br />
אתמול היא חזרה ללמד.....<br />
<br />
<br />
<br /></div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-61910405841909490562014-08-19T14:06:00.000-07:002014-08-19T14:07:02.293-07:00טראומתי, אני?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div>
ישנה משמעות רבה לתת התייחסות משמעותית לכל ההיבטים הנפשיים של כל מי שחי תחת איום הטילים, לכ מי שנלחם, לכל מי שגויס לתקופה של למעלה משבועיים (גם בעורף), לכל מי שצופה באובססיביות בטלוויזיה ולכל מי שחי בעוטף עזה, בדגש על יישובים מסויימים.<br />
<div>
<br /></div>
<div>
מדינת ישראל "ייצרה" מספר מומחים עולמיים בתחום בריאות הנפש והטיפול בלחץ וחרדה, טראומה ופוסט טראומה.</div>
<div>
אני מפרידה בין שלושת הנושאים משום שהטיפול בהם שונה וההתייחסות אליהם שונה.</div>
<div>
המצב המתקיים בארץ בשנים האחרונות הוא בעל מאפיינים מוכרים בספרות ובפרקטיקה, אך גם ייחודי בשל היותו מתמשך, ובשל גורמים מתערבים שונים הפועלים על התושבים והחיילים המעורבים במצב.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
אני יודעת שניתן לשאול עשרות שאלות על המוכנות והבקיעים בה אל מול איום מתמשך, תקציבים רבים ומומחים ואירגונים הפועלים בשטח, אך אני בוחרת להעלות שלושה צרכים ברי יישום, שלדעתי, על סמך עובדות, לוקים בחסר.</div>
<div>
חשיבותם, בימים אלה, ולא בעוד שבוע, חודש או שנה, מתמצה בכך שיש לטפל בנפש בסמיכות לאירועים טראומתיים על מנת לטפל בה, ולא יהיו פה מאות, או יותר, אנשים שבורים.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
1. חיילים ופוסט טראומה-</div>
<div>
חיילים וחיילות רבים חוו, ראו ולקחו חלק במעגלים שונים של אירועים קשים ושל אירועים חזרתיים. 15%-20% מהם הינם בעלי פוטנציאל לפיתוח פוסט טראומה (שהינה הפרעה כרונית). הצבא יודע מהן הפעולות שיש לעשות על מנת להפחית התפתחות פוסט טראומה, אך פחות מ-30% מהכוחות מבצעים את הפעולות הללו.</div>
<div>
מתוך שיטוט רחב ברשתות החברתיות מחלקות שביקשו והגיעו ליישום פעולות אלו, בין אם על ידי מפקדים ובין אם על ידי ארגון חיצוני- חבריהם חשים טוב יותר, רמת החרדה והלחץ שלהם ירדה והם קיבלו "חיסון נפשי" לאור מה שחוו וכהכנה לעתיד.</div>
<div>
על מפקדי צה"ל לוודא יישום הפעולות, גם אם יש צורך לבקש סיוע חיצוני (וכן, אפשר לסייע לצבא; וכן, בתור קצינה פעילה במערך המילואים אף עשיתי זאת נקודתית במהלך צו 8 ביולי; ישנם אירגונים ואנשים רבים שישמחו לתת יד).</div>
<div>
<br /></div>
<div>
2. ילדים ותושבים ביישובים שאמורים (אמורים זו אכן הנחת יסוד בעייתית) להיות מטופלים כהלכה, לאור מציאות רבת שנים תחת איום יומיומי, אך מרימים "דגל אדום" שדורש התייחסות מהירה ואיכותית- יש לשבת ולנתח באופן יצירתי מהם הפערים ולתת מענה מבוסס קהילה, ולא רק אנשי מקצוע.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
3. חברות של לוחמים- פעמים רבות חברות של לוחמים שנפלו (פחות מכך נשותיהם) "נופלות בין הכיסאות" בשל היותן במצב שהינו כביכול לא ברור פורמלית.</div>
<div>
יש לתת להן מענה רגשי- חברתי.</div>
<div>
מי תרים את הכפפה? האם ארגון צבאי? משרד הרווחה? או שמא יש צורך ביוזמה פרטית.</div>
<div>
במידה וכן- אשמח להרימה או להיות שותפה לשכזו.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
עלינו לדרוש כאזרחים, הורים, עובדים, חיילים את המענה הנכון על מנת שכולם יישארו שלמים בנפשם.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<div>
<br /></div>
</div>
</div>
</div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-12906457066673083432014-06-25T12:18:00.001-07:002014-06-25T21:27:15.532-07:00הפוסל במומו פוסל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
יש לי חברה שאהבתי אליה אדירה. התחברנו לפני 13 שנה כאשר עבדתי עם הילדים המדהימים שלה. שניים מילדיה הם ילדים מיוחדים, בעלי צרכים ייחודיים. אחד מהם מתקשר הכי טוב כאשר הוא במים. על אף מגבלותיו הפיסיות וקשייו התקשרותיים, במים הוא דג, שמח, מתקשר ובעיקר מאושר.<br />
<br />
הורים לילדים מיוחדים חיים בתוך מציאות מורכבת רגשית, כלכלית ופעמים רבות גם חברתית אל מול הקהילה הרחבה. בדיוק בשל הצרכים בתמיכות מסוגים שונים קמו לאורך השנים עמותות וארגונים שמטרתם היא סיוע- בטיפולים, קבוצות תמיכה, מידע, חינוך, מלגות ועוד.<br />
<br />
התפיסה החברתית התומכת בשילוב ובשיתופי פעולה טוענת כי רק שילוב של כלל הגורמים הטיפוליים בקהילה תוביל לתוצאה מיטבית בה הילדים וההורים יקבלו את מירב התמיכות ובמקביל החברה תהיה פתוחה יותר לקבלת השונה, בין אם במרחב הציבורי ובין אם בשילוב בתעסוקה, מגורים, חברה ועוד.<br />
<br />
לאור כל האמור לעיל, עת שמעתי את הסיפור הבא, הופתעתי וזעמתי:<br />
- חברתי ביקשה מארגון איל"ן לקבל הנחה (הנחה בלבד) במנוי השנתי לבריכה שבניהולם.<br />
- אף אחד לא חזר אליה עם תשובה.<br />
- פנתה חברתי עורכת הדין, וביקשה הסבר מדוע בקשתה נדחתה.<br />
- עברה כמעט שנה, לאחר נדנודים רבים התקבל מכתב עם מיני תירוצים-<br />
- הילד סובל מ-X ולכן עלול לקבל התקף...... הילד צריך תכנית ייחודית ואילו האוכלוסייה שרגילה לקבל מאיתנו סיוע - <br />
הינה בעלת IQ תקין ובעלת מוגבלות פיסית בלבד- ולכן קשה לנו לבנות תכנית, הוא עלול להתעלף ומי ישמור עליו וכד'.<br />
- במקרה, מכרה של חברתי מונתה לנהל סניף בעמותה, והיא ביקשה ממנה עזרה.....<br />
-3/4 שנה עברה....... חברתי נדנדה, והגיעה תשובה-<br />
- לצערנו, לא נוכל לבנות תכנית לבנך..... וכו' וכו'....<br />
<br />
- חברתי, אשה עדינה ומופלאה ענתה להם כך:<br />
מצרה אני שלקח לכם למעלה משנה וחצי לענות לי,<br />
ואם הייתם קוראים את בקשתי הייתם רואים שביקשתי הנחה, לא תכנית ולא מטפל צמוד;<br />
אני, אימו, מגיעה איתו תמיד לבריכה.<br />
* חשוב לציין שהיא ובנה מגיעים בכל שבוע לחוג בבריכה הקטנה- הטיפולית שבמתחם.<br />
<br />
<b>הסיפור הקטן הזה משקף את חלק מהרעות החולות של עמותות בארץ:</b><br />
1. ריצוי התורמים- התורמים תורמים עבור אנשים עם מוגבלות פיסית בלבד, אז בכדי שהם לא יראו בבריכה "קהל" אחר, <br />
לא נאפשר....<br />
2. שמירת "חלקת אלוהים הקטנה" ופחד והרחקה של המיוחדים יותר, שאולי ירתיעו מישהו.<br />
3. חוסר אנושיות ברור (אי הבנת הבקשה, דחייתה, תרצנות, חוסר כבוד) אל השונה מהאוכלוסייה בה הם מטפלים.<br />
4. חוסר בתפיסה הוליסטית של העולם הטיפולי- חברתי, ובכך המשך שימור הפחד מקבלת השונה בחברה הישראלית.<br />
<br />
הבטחתי לחברתי לא לפרסם את שמה ולא לפרסם את המכתבים.<br />
קיבלתי אישור להעלות את הפוסט הכללי לכל מקום שיראה לי לנכון.<br />
<br />
אשמח מאוד שתעזרו לי להפיצו, אולי הצדק ייעשה והיא תקבל את ההנחה, שמגיעה לה עפ"י הדין היבש (הגדרות הנכות של בנה).<br />
<br />
תודה.<br />
<br />
*נ.ב<br />
אני יודעת שהעמותה הינה עמותה מדהימה, בעלת עשייה מדהימה והישגים יוצאי דופן, לכן המקרה מפתיע אותי כל- כך.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br /></div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-28999166637480005592014-04-12T12:00:00.005-07:002014-04-12T12:00:56.941-07:00צריכים אתכן ואתכם להצלחה- אפשר לשנות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">התלבטתי רבות אם לכתוב על אתר תקווה, ולבסוף, לכבוד הפסח והאמונה שלי
בחירות שלנו לבחור איך תיראה הקהילה אנו חיות וכיצד נוכל לתרום, להיתרם ולחנך את
ילדינו (ותלמידינו) להיות פעילים ובעלי יכולת השפעה חיובית.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">לפני חודש וחצי עלה לאוויר אתר "תקווה" שהחל מחזון של אורלי
וגיא, התגבש לשותפות עם ענני תקשורת ואורט ישראל והוקם בעבודת צוות החל מיולי
2013. אתר תקווה הוקם במטרה להיות המרכז היעיל ביותר לכל אישה ואיש בישראל לכל
מידע, בשלושה נושאים עיקריים:<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpFirst" dir="RTL" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; text-indent: -18pt; unicode-bidi: embed;">
<!--[if !supportLists]-->1.<span style="font-size: 7pt;"> <b>
</b></span><!--[endif]--><b><span dir="RTL"></span></b><span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><b>כל מה
שצריכים</b> מהמדינה, ממוסדות בירוקרטיים שונים, עמותות, חברות עסקיות, מידע נגיש
וזמין, זכויות ועוד.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpMiddle" dir="RTL" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; text-indent: -18pt; unicode-bidi: embed;">
<!--[if !supportLists]-->2.<span style="font-size: 7pt;">
</span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">כל מידע
על כל <b>התנדבות</b>, עמותות, צרכים של אנשים שנוכל לעזור להן/ם; בין אם בתרומת בגדים,
בהתנדבות, במסירת ציוד, בתרומת זמן, בתרומת ידע, ברעיון מהפכני ועוד (:</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpLast" dir="RTL" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; text-indent: -18pt; unicode-bidi: embed;">
<!--[if !supportLists]-->3.<span style="font-size: 7pt;">
</span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><b>כולם בשביל
כולם</b>- אנחנו, כולנו, מאמינות שלקהילה יש כוח לייצר שינוי בעזרת עמותות ובאופן
עצמאי.<br />
כולם בשביל כולם בחזוננו המטורף (: מטרתו להיות מקום לשיח אינטרנטי ומעשי לשינוי.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">כל זה, מגובה בקו פתוח לפתרון בעיות וחיבור לעמותות וקליניקות
מסייעות.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">האתר לא לוקח עבודה וקהל מאף עמותה שקיימת בארץ. <b>מטרותיו</b> הן העלאת כל
המידע וכל העמותות לאוויר, ג<b>יוס הציבור לפעולות ממוקדות או רחבות, גיוס למאבקים,
יידוע על הצלחות</b> (לדוגמא: תעודת הזוגיות של משפחה חדשה, פרוייקט לניצולי שואה, אתר
לאיסוף פסולת ממפעלים לטובת יצירה בגנים ובבתי ספר ועוד), <b>העלאת חומרים חשובים
ואתרים חשובים</b> (לדוגמא: אתר הזכויות החדש של ביטוח לאומי, מדריך הפנסיה לנשים של
מרכז אדווה ועוד).<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אבל, <b>לשם הצלחה של האתר,</b> או בעצם שלנו, של הקהילה, האנשים שצריכים
עזרה, הא/נשים שרוצות לעזור, השינוי שצריך להתרחש פה- שקיפות, נגישות, הוגנות-
צריך שיתוף פעולה. צריך להשתמש באתר להפצת ידע רחבה, להעלות רעיונות, לפרסם דברים
ומידע שכולן צריכות לדעת.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אז, זה האתר: </span><a href="http://www.tikva-hope.org/"><span dir="LTR">www.tikva-hope.org</span></a><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">תודה.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">(לשם השקיפות- אני ניהלתי את הקמתו, וסיימתי את תפקידי ברגע שהוא עלה
לאוויר, ועבר לשרביט ניהולה של רוני, מנהלת קו הידידות)<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
</div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-17385574612143883812014-03-26T08:26:00.002-07:002014-03-26T13:36:09.086-07:00כי נשים השתלטו על הפרופסיה............ <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כאשר הייתי חניכה בקורס קצינות יח"ש לפני 16 שנה היתה לנו שיחה עם קצינת ח"ן ראשית של צה"ל. במהלך השיחה עלה נושא דיכוי הנשים ע"י הגברים ועל היות העולם עולם גברי; תוך התעמקות במה אנו לא יכולות לעשות והמאבקים בהמשך הדרך. כאשר קיבלתי רשות דיבור שאלתי מדוע אנו לא מעלות את מקומנו ב"דיכוי"- דיכוי הקיים שלא ניתן להכחישו.<br />
מבט נוזף החזיר אותי למקומי, ומענה חלוש ששאלתי אינה העיקר, והמשכנו בקורס.<br />
<br />
השבוע, במהלך הרצאה לצוות בית הספר בו שאני מחנכת (התחלתי לחנך השנה במערכת החינוך), שאלה המרצה שעסקה שנושא של שיח הורה- מורה שמעמד המורה, באופי היחסים בין המורות- נותנות השירות- וההורים- מקבלי השירות;<br />
ואז, אחת המורות העלתה קביעה כי מעמד הפרופסיה ירד מאז שהנשים השתלטו על המקצוע, והרוב הסכים עם ההנחה הזו.<br />
השיח התנהל מעמדה של התגוננות, חשש מה ומתפיסות של אי- מהפיכה.<br />
<br />
הפעם, 16 שנה אחרי, התאפקתי. כל התהיות שלי על מעמד המורה, על אופי מערכת החינוך, על התדהמה מכך שמורות אינן מובילות את רוב שינויי המערכת אלא מקבלות אותן מלמעלה התחברו לתחושות וחוויות של קבוצת המורות המדהימות אותן אני מנחה בקורס מורה יוזם על כך שהמערכת מדברת על X והן חוות את Y, על כך שהן בורג קטן ועוד, וגם עלה בי כעס על כל הקמפיינים הקוראים לגברים מורים להצטרף למערכת, על כך שישנו פער בשכר המורים משכר המורות (נתוני הלמ"ס).<br />
<br />
אני ירוקה במערכת, אך מכירה מערכות גדולות. אני מכירה גם א-נשים. מערכת החינוך ומקצוע ההוראה, מעמד המורה ויחסי מורה- ילד/ה- הורה לא ישתנו רק מתוואי שמתווה מלמעלה. יש צורך אמיתי, לדעתי, שהמורות תובלנה שינוי, אמירה, עמדה.<br />
יש צורך לומר גם את הדברים הקשים, לבקר, לשנות, להעז.<br />
יש צורך גם בשיח חברתי נוקב ולא אינטרסנטי (גם מצד ההורים).<br />
יש צורך בשכר הוגן, כמו גם לסייעות, למתורגמניות, למורות עובדות הקבלן......<br />
<br />
יש הון אנושי איכותי במערכת, השאלה היא אם יש מוטיבציה ואנרגיה להילחם בתחנות רוח.<br />
<div>
<br /></div>
<br /></div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-16103386424051203802014-03-19T12:36:00.001-07:002014-03-19T12:36:54.715-07:00מרתון לטובת הכלל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">השנה, בהחלטה תקדימית בוטל יום לימודים בתל- אביב יפו בשל קיום מרתון
ברחובות העיר. כמות הנרשמים הייתה גבוהה, כבישים נחסמו והיה חשש שמורות לא תוכלנה
להגיע לבתי הספר ותלמידים גם כן.</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br />
עיריית תל- אביב פירסמה את המרתון ומותגים שונים, ששילמו כסף רב, במשך ימים רבים
טרום האירוע, מארגני המרתון גבו סכומים נאים על השתתפות (נמתחה גם על כך ביקורת
ציבורית עזה שעיקריה- העלות הגבוהה שמרחיקה קהילות שלמות מהשתתפות, ואי הבנה מדוע
באירוע כה ממומן יש צורך לדרוש תשלום), חיי התושבים במרכז תל אביב ומרחבם הציבורי
הופקע לטובת פרסומת ומסחר.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br />
ההורים נלחמו על יום החופש שלהם בתואנה כי מרתון אינו סיבה לבלט לימודים, שהרי
הילדים גרים ליד; אז המורות שמגיעות מחוץ לת"א תצאנה לדרך שעה לפני.....<br />
המשתתפים היו נרגשים,<br />
החברות המפרסמות זכו להיות חלק פעיל בעיר,והילדים, התרגשו מאוד לראות את המרתון,
לעודד הורה או חבר שרץ, להיות בחופש עם הוריהם, סתם כך.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בואו נעשה לרגע, תרגיל מתודי קטן, וללא ביקורת או תמיכה במי מהצדדים
ננסה להבין האם ניתן היה להפוך את המרתון לאירוע ספורטיבי אמיתי, אשר מכיל את כל
אוכלוסיות העיר, ואף, רחמנא ליצלן, מקדם אורח חיים בריא; באמת, לא רק בסיסמאות.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">מדינת ישראל מדברת הרבה על אורח חיים בריא, עיריית תל אביב- יפו
שקופתה בעודף רב מספרת שהיא דואגת לתושביה ומעודד חיי פנאי, מערכת החינוך נלחמת
בהשמנה על- ידי תכניות תזונה בעיקר וההורים ישמחו שהילדים לא יהיו בטטות מסכים
(מחשב, טלוויזיה, טאבלט).<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">במידה והיו חושבים על טובת התושבים ולא רק על משתתפי המרתון והחברות
המממנות ניתן היה להפוך את תל- אביב יפו ליום אחד לעיר בתנועה, לשתף את הסמינרים
שבה כחלק מכוח ההוראה, ליזום פעילויות ספורט במספר מוקדים, להפוך את מערכת החינוך
העצומה בעיר לחלק מהחוויה של ספורט תחרותי- חברתי, אישי וקבוצתי.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אך, בישראל אנו חיים, וכל סקטור/ חברה/ מארגן אירוע חושבים על עולמם
הצר. עיריית תל- אביב- יפו מתנהגת במידור בין האגפים השונים. החברה המארגנת ונותני
החסויות רוצים רווח מקסימלי, והמשתתפים ותושבי העיר לא יודעים לדרוש את טובת הכלל.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">ועכשיו, נשאלת השאלה, הם לקראת שנה הבאה שוב כל קבוצה תאשים קבוצה/
משרד אחר או שנכל לחזות ביום מרתון- ספורטיבי עירוני.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; font-size: 11.0pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-language: HE; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">מצד
שני, בעולם בו נציגי חברת ספורט </span><span style="font-family: "Calibri","sans-serif"; font-size: 11.0pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-language: HE; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">X</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: "Arial","sans-serif"; font-size: 11.0pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-language: HE; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> גירשו
משתתף שלבש בגדי ספורט של חברה </span><span style="font-family: "Calibri","sans-serif"; font-size: 11.0pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-language: HE; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">Y</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL" style="font-family: "Arial","sans-serif"; font-size: 11.0pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-language: HE; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">כנראה שצריך להיזכר במהות הספורט כמאחד ומעצים. </span></span></div>
rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-1475799278002598582011-09-28T06:00:00.001-07:002011-09-28T06:00:20.776-07:00גן לילדים שחורים<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אמת ראשונה: ילדים הם ילדים הם ילדים. לא משנה מה הצבע שלהם, לא משנה איפה הם נולדו, יש להם את המזל להיות כמעט באותה נקודת התחלה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אמת שנייה: ישראל היא מדינה שמקדמת עלייה וקולטת עלייה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לפי נתוני משרד הקליטה, בנוגע לעלייה מאתיופיה נכתב: "כל פעילויות האגף מיועדות לסייע ל<b>השתלבות העולים מאתיופיה בארץ</b></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="HE">האגף נותן מענה לכלל יוצאי אתיופיה במדינת ישראל</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><b><span lang="HE">עולים חדשים וותיקים כאחד</span></b><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="HE">האגף מהווה גוף מקצועי למשרד בכל הפעילויות הנוגעות לקהילת יוצאי אתיופיה. כמו כן, האגף מפעיל פרויקטים ייחודיים לעולים בנוסף לפרויקטים המשותפים לשאר האגפים במשרד."<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בהמשך כתוב שניתן דגש על חשיפת העולים לזכויותיהם ולזכויות ילדיהם</span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="font-size:13.5pt;font-family:Arial;color:black"> (</span></span><a href="http://www.moia.gov.il/Moia_he/Etheopians/Etheopians.htm"><span dir="LTR">http://www.moia.gov.il/Moia_he/Etheopians/Etheopians.htm</span></a><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בכלל, בישראל "נקלטו" השנה 12,530 עולים. אמה מה, יש לי בעיה קשה עם הגדרת הקליטה, השיוויון והזכויות שמנסים לצייר כל כך יפה באתר של משרד הקליטה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ויש לי בעיה גדולה עוד יותר עם כל האנשים הנהדרים שצועקים צדק חברתי מחד ונותנים יד מאידך לסגרגציה נוראית שאין בה הגיון מקצועי- חינוכי, אנושי או רב תרבותי אלא רק דעות קדומות, פחד וחוסר רצון לאינטגרציה אמיתית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בקרית שמונה נפתח השנה גן לילדים אתיופים בלבד בגילאי 3-6, בגן לומדים 13 ילדים וילדות שאגף החינוך לא ראה לנכון לשלבם בגנים הקיימים, והשתמש שני הסברים עיקריים: <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">הם עלו לארץ מאוחר ורק באוגוסט מצאנו להם פתרון, כאשר כל הגנים כבר היו מלאים;<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">זה עדיף להם להיות בגן קלט על מנת להתרגל לארץ, לשפה....;.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בפועל, קרית שמונה "קיבלה" את הבעיה האתיופית אחרי שהיא נדדה בין ערים אחרות אליהן נשלחו ילדי מרכז הקליטה בשנים האחרונות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בפועל, אין לגן תקציב והוא ריק ממשחקים, ספרים, חומרים וציוד פדגוגי שלבטח היה עוזר לילדים ללמוד ולהיכנס לחברה הישראלית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בפועל, הצוות וההורים כועסים, מיואשים וכנראה גם חסרי מוטיבציה, מצב שפוגע בילדים ובחינוך הפוטנציאלי שלהם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בפועל, מצב ההורים, הצוות וכנראה גם הילידם לא מאפשר להם להיות פנוים ללמידה ולהשתלבות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ובפועל, ה"קליטה" היא מלאכותית בלבד, ולאורך השנים לא תחזיק מים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">מה עושים?<o:p></o:p></span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="1" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">תורמים כל מה שיש לכם שקשור לחומרים וציוד לגן:<br /> ספרים, צעצועים, עגלות ישנות, חומרים אומנות וכד'. ניתן לשלוח אליי הודעה ולהעביר את הציוד.<o:p></o:p></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">חושבים האם יש לכם קשר לאנשים בעלי יכולת השפעה דרך משרד החינוך, עיריית קרית שמונה, האגף לקליטת עלייה ומנסים לברר פרטים על הנושא.</span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">מעלים רעיונות אחרים.</span></li> </ol> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">שתהיה לכולנו שנה טובה מלאה בעשייה חברתית לטובת חברה צודקת יותר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-50219436465608416342011-09-11T04:42:00.001-07:002011-09-11T04:43:21.653-07:00הפגנה מול ראש העירייה, שאלות על חשיבות המרחב הציבורי<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; ">תסבירו לי איך יכול להיות שמאות אלפים מוחים על מחיר הקוטג' ועל הדיור (אני בעד, לא לכעוס) אבל לא מעניין <b>תל אביבים</b> שתוך שנה ייעלמו מאות מקומות חנייה, שתושבי <st1:personname productid="באר שבע" st="on"><b>באר שבע</b></st1:personname> לא מפגינים ללא הפסקה בכניסה לרמת חובב, תושבי ה<b>קריות</b> לא דורשים אכיפה על החומרים המסוכנים במפעלים, שתושבי <b>טבריה</b> לא מזדעקים על ייבוש חלקים מהכנרת ועוד.....</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><br />המרחב הציבורי הוא המקום הכי חשוב לנו. הוא מייצר את אופי החיים שלנו. אם יש לנו מדרכות נוחות, אם יש תאורה בגנים הציבוריים, אם ישנה נגישות של תחבורה ציבורית ופרטית, אם יש <st1:personname st="on">חינוך</st1:personname> איכותי ועוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >תסבירו לי למה כשמפנים אוהלים, שהפכו לסמל של המהפכה, אך לא למהות שלה, עשרות, אם לא מאות אנשים עומדים מול העירייה ומול בית ראש העיר וצורחים עליו תתפטר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מה, עד היום לא שמתם לב שחולדאי כוחני? ש"שיתוף ציבור" בעיר ת"א הוא פיקציה ללא כיסוי? שחולדאי ועוזריו ישנו את האמת גם מול חברי מועצת העיר (תכנית מתאר ת"א שהועברה בחטף היא דוגמא מצוינת) על מנת לקדם את האינטרסים שלהם?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >עד היום כשמנכ"ל העירייה אמר ש"רחובות העיר לא שייכים לתושביה אלא לכלל המדינה" זה לא עצבן אתכם? שחולדאי הצהיר שת"א- יפו תהיה עיר לעשירים- זה נראה היה לכם בסדר?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אולי כי חשבתם שאתם העשירים אליהם הוא דיבר והבנתם באיחור שהוא התכוון למישהו אחר?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><br />המחאה וסמליה חשובים, אך חשובה יותר העשייה החברתית של כל אחד מאיתנו כנגד עוולות שיש לנו הכח לפותרן. הקריאה אל הריבון חשובה אבל היא חלק ממשולש (אולי שווה צלעות, אולי ישר זוית) בו חברות שלוש צלעות: <o:p></o:p></span></span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="1" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >המחאה- סימבולית, תודעתית, מניעה לפעולה.</span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הריבון (המדינה, הרשויות, מוסדות מרכזיים).</span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אנחנו- העם, האזרחים, הציבור.... תקראו לנו איך שבא לכם.</span></span></li> </ol> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE">ונכון, זה יהיה מעייף, זה ידרוש אחריות אישית, זה ידרוש חינוך אמיתי שלא רק מדבר גבוהה גבוהה אלא גם מדגים לילדינו, לשכנינו ולכל השאר משמעותו של צדק חברתי. זה ידרוש לא רק יציאה חד או רב פעמית להפגנה כזו או אחרת, יותר מללחוץ </span><span dir="LTR">like</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בפייסבוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אבל, זה יבטיח לנו את החלק האמיתי ביצירת חברה אזרחית טובה יותר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אם השאלה הבאה היא מה זה "טובה יותר" אני אצטנע ואומר שאצלי בראש היא פחות כוחנית, לא מעודדת אנשים עם מניעים רעים ואנוכיים, קצת יותר ירוקה, יותר מכילה, יותר עם חמלה. ויש לי עוד, אבל אני לא חשובה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מה לדעתכם יהפוך את החברה לטובה יותר?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >קחו לעצמכם משימה- מה אתם ואתן יכולות לעשות, לא מסובך מדי, ותעשו את זה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >תמחזרו יותר, תתרמו, תגיעו לשולחנות העגולים, תעזרו לזקנה מהקומה החמישית, לא משנה מה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ואם קצת יותר בגדול, יש לי כמה הצעות, ברוח השבוע האחרון:<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="1" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE">אמת חברתית</span></b><span lang="HE">- הקריאות לצדק חברתי לא כל כך מחלחלות מטה. בקרית שמונה ילדים אתיופים הושמו בגן נפרד, בפתח תקווה ילדים אתיופים מודרים מבתי ספר.<br /> העיריות לא "מקבלות" את המצב אלא מובילות אותו, <st1:personname productid="משרד החינוך" st="on">משרד ה<st1:personname st="on">חינוך</st1:personname></st1:personname> מאיים שזימון לשיחה (מתודה שידוע שאינה עובדת עם התלמידים, אז מנסים אותה על המנהלים).<br /> מי בא להפגין לטובתם?<br /> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--><br /> <!--[endif]--></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >נכון, קל מאוד לתקוף, להגן, לשבח, להלל ואף להעריץ את מנהיגי המחאה. אפשר גם לומר שהם אינם מנהיגים אלא סמלים, שהם מייצרים מנהיגות אחרת, שהם מובילים לשינוי.<br /> אבל זה לא באמת חשוב. חשוב <b>לשאול את השאלות הקשות באמת</b>, כמו- מה האלטרנטיבה לאי שירות צבאי? שירות אזרחי/ לאומי/ חברתי שיכניס למעגל החברתי, לשיח ולסל הזכויות אנשים שמודרים ממנו באופן עקבי. וזה לא קשור לדפני או לכל אחת או אחד באופן אישי.</span></span></li> </ol> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><br />צריך להעלות סוגיות קשות ומוסריות, שיושבות על אתוסים והיסטוריה למרות שזה קשה. שהרי אפשר להגן על מישהי אחת (וסיבותיה עימה) וקשה להסכים לתת ל"אחרים" להיות חלק מהמשחק.<br /><!--[if !supportLineBreakNewLine]--><br /><!--[endif]--></span></span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="3" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אפשר לצעוק מלא, ואפילו להאמין בזה, ש<b>הביטחון</b> לא חשוב. אבל כדאי, לדבר על חברה אזרחית במושגים שאינם צבאיים- "לוחמים", "ניצחון", "קרב" ועוד.<br /> מכיוון שאם נשים רוצות להמשיך להוביל, להנהיג, לייצג, לסמל את המחאה, ואפילו להיות בה, להניע אותה, להמשיך אותה, אסור להן להיכנע לדפוסים, לשיח ולאופי ההתנהלות הצבאית חברתית פה. זה לא אומר שאסור להשתמש במוטיבים שלה, אבל צריך לבסס אותם בתפיסה תהליכית וחשיבה שוויונית, כדברי בל הוקס- בין אדם לאישה, בין קבוצות שונות וביני ובין האחר.<br /> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--><br /> <!--[endif]--></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE">אל תעשה לחבריך את ששנוא עליך</span></b><span lang="HE">- עשרות ישראלים נבדקו בקפדנות באיסטנבול. שנים שזה נעשה לידינו וזה לא מפריע לנו בכלל. כי זה לא קורה לנו, כי זה בשם הבטחון, כי "מגיע להם" ובטח יש עוד סיבות.<br /> אולי עכשיו זה ישנה למישהו משהו, ואם לא, האם נמחה על זה או שנוותר על </span><span dir="LTR">Turkish</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>? כנראה אחת מחברות התעופה האדיבות ביותר, שקשורה למדינה שאני, באופן אישי, לא מוכנה לשנוא כי מישהו שם למעלה אומר לי (ומסכימה עם שכתב איתמר- </span><a href="http://cafe.themarker.com/post/2339181/"><span dir="LTR">http://cafe.themarker.com/post/2339181/</span></a><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>).</span></span></li> </ol> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >חודש אלול נחשב לחודש התפילות והסליחות. הוא מקדים את ראש השנה ואת עשרת הימים הנוראים שלאחריהם מגיע יום הכיפורים. בכל שנה אני תוהה ביני לבין עצמי אם אדם שעושה טוב כמיטב יכולתו ואינו פוגע במזיד צריך לצום. שהרי הוא/היא מגיעה ללא רישומים "שחורים" במחברתה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >על אותו המשקל נשאלת השאלה האם יש קשר בין צעקה לעשייה. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >וכמו שהבנתם, אני מאמינה שבלי עשייה, הצעקה שדורשת מ"הם" ולא דורשת מעצמנו נוטה לכישלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE">אז לצד גאוותי שאנחנו בעלי תפיסה חברתית (</span><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4118608,00.html"><span dir="LTR">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4118608,00.html</span></a><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>) אם אנחנו לא נייצר מציאות חברתית ואיכפתית בתוך מספר שנים הכל יחזור לקדמותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-59782374725729035262011-08-31T05:46:00.000-07:002011-08-31T05:47:17.754-07:00הוריקן ואסונות אחרים<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >לפני שלושה ימים איירין הפכה לסופה טרופית. מגניב סופה טרופית, היא מורידה המון גשם אבל בדרך כלל לא שוברת חלונות, מפילה עצים ועמודי חשמל ומשתדלת לא לפגוע בנפשות. אבל בדרכה להפוך לסופה טרופית היא הציפה, הרסה בתים, עקרה עצים ועוד. בחמשת הימים שלפניה אובמה, בלומברג, ראשי ערים בוירג'ינניה, צפון קרוליינה, כלל החוף המזרחי וכלל שירותי החירום השתמשו בכל רשת חברתית, אתר חדשות, ערוצי טלוויזיה ותקשורת בינאישית בכדי לפנות אוכלוסייה (כחצי מליון איש), לשפצר חלונות, לאטום פתחי ניקוז, לאטום את הרכבת התחתית, לבטל 8500 טיסות מניו יורק ושדות תעופה אחרים בחוף המזרחי, לתת המון מידע, לשלוח את כולם לקנות מים, מזון, פנסים ונרות כדי שלא ישארו בעלטה רעבים ועצבניים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בזמן הפגיעה לאורך החוף המזרחי למעלה משני מליון איש נותקו מחשמל, מוקד 911 הפסיק לפעול ל-12 שעות (מעשה שגובה בהודעה ברשתות החברתיות) מכיוון שהמשטרה לא הסכימה לסכן שוטרים בשליחתם למרכז הסופה. 40 אנשים נהרגו, רובם מילאו אחר ההוראות, אך ההוריקן היה ענק ואימתני, עשרות מקלטים ציבוריים נפתחו לטובת המפונים, וכל מי שגר בקומה השנייה ומעלה נדרש להישאר שם. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >כלל הפעולות היו מוצדקות, היענות הציבור להוראות הפחיתה מספר פצועים והרוגים פוטנציאלי, המידע שניתן לציבור היה אמין, מפורט ובזמן אמת, עובדה שתרמה למנהיגות העקבית אותה הבילו ראשי הערים והנשיא.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אז למה זה מעניין אתם בטח שואלים. זה מעניין משום שארועי טבע יוצאי דופן שעלולים להפוך לאסונות תלויים המון בהתנהגות האוכלוסייה וההנהגה שלה, בראשונה ההנהגה הפורמלית ואז ההנהגה הא- פורמלית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ואני מעלה את זה על הכתב משום שאני מתחבטת בסוגייה חשובה. אני כותבת על זה פוסט לא מההיבט של מומחית לאסונות (כן כן, אני אסונאית) אלא בהיבט החברתי והיבט האחריות האישית. אני תוהה אם בהתרחש אסון, כמו רעידת אדמה, בישראל האם הציבור יהיה מוכן. והאם הציבור יקשיב לנאמר או שינהג כרצונו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אקדים ואומר, שהסיכוי להיפגע בזמן חירום עולה אם לא יודעים מהן ההנחיות הבסיסיות, אם כל אחד דואג לעצמו ואם כבוד האחר נרמס תחת איום הקיום.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >למדינה ולעיריות יש יכולת מוגבלת לדאוג לאזרחיהן בהקשר אסוני. בישראל פיקוד העורף מנסה לחנך את האזרחים למעלה מעשר שנים ללמוד את הדברים הבסיסיים ולרכוש מספר מוצרים בסיסיים שיעזרו לו עת חירום. ועם זאת, 95% מהאוכלוסייה לא מודעת לזה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מדי פעם אנו מתעוררים בתרעומת על תשדירי שירות שמלחיצים אותנו, מדברים עליהם יומיים שלושה וממשיכים הלאה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בדרך כלל, ובצדק, אנו מוחים נגד מדיניות ממשלתית והתעלמות מפעולות שניתן לנקוט על מנת לשפר את המוכנות שלנו, כמדינה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ובהיבט האישי?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בימים אלה אנו מדברים על צדק חברתי וחשיבות האחדות, אבל אם לא יהיו לנו מים בברז האם לא נדחוף איזו זקנה בתור כדי לקבל מים מהר?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אם ייפול החשמל ולא נקנה בזמן פנסים ונרות האם נאשים מישהו שאין לנו, האם נדרוש?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני מנהלת פרויקט של הכשרת/ חינוך אוכלוסייה לחירום, כל מה שנלמד שם יכול לעזור בשגרה (החייאה, התמודדות עם לחץ, רעידות אדמה ועוד), ואני מגלה שקשה מאוד לגייס קבוצות שתגענה ללמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יש לכם עצה?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=0UFsJhYBxzY"><span dir="LTR"><span class="Apple-style-span" >http://www.youtube.com/watch?v=0UFsJhYBxzY</span></span></a></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-72594308097646362322011-08-29T00:04:00.001-07:002011-08-29T00:04:42.271-07:00ציניות ואמונה, מחשבות על דרישה לצדק<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">באמצע ההפגנה ביום שבת, קצת אחרי שנועם שליט ירד מהבמה, אחרי כמעט שעה של הקשבה לדרישה לצדק חברתי, שיחות ההמון שמסביבי, והמשך נאומי הדוברים התחלתי להרגיש איך הציניות שולחת עיקצוצים בגופי ורוצה להשתחרר. ומהצד השני, כחומה בצורה נמצאת לה האמונה שלי במאבק הזה שמעיר אותנו מעשרות שנות הקשבה וציות. מקרב אותנו מעט יותר לרעיון של ת'ורו שדיבר על אי ציות אזרחי למרות שאינה מקדמת אותו ומייצרת אי צדק חברתי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ניסיתי להבין ביני לביני מדוע הציניות, שהינה חברה טובה לעת צרה, מתעוררת לה כך פתאום בתוך הגוף החי הזה, המורכב מאלפי אנשים, הזועק לשינוי, בלילה חם בתל אביב. מה מפריע לי? <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אתחיל בזה שחלק מהנואמים דיברו בשם הסטודנטים והצעירים שעוזרים לאזרחים....סליחה, אתם התארגנתם בצבא ישע חדש ולא סיפרתם לכל השאר? קצת פחות סקטוריאליות וטפיחה על השכם, גם אם אתם על הבמה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אמשיך בכך שלצד כל הדרישות שהועלו שם אני לא כל כך רואה מעשים פרקטיקולריים לטובת אותו הצדק.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">רציתי לשאול מדגם מייצג של 50-60 איש ומה את/ה עשיתם בחודש האחרון למען צדק חברתי?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">התנדבתם? תרמתם כסף, בגדים ישנים, ציוד ישן,תרופות שאתם לא משתמשים בהם? חשבתם איך להפוך את בית הספר של הילד שלכן/ם למקום טוב יותר, אבל לא רק דרך כעס על המורים? התחלתם לאסוף את הקקי של הכלב שלכם? לזרוק את כל הזבל לפח כשקמתם ממגבת הים שלכם או ממתחם הפיקניק?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">או שאתם חושבים שלצעוק בלבד יהווה פתרון?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ולא שלצעוק, להפגין, לצעוד, למחות, לתמוך, להניף דגלים לא יעזור ולא חשוב. להיפך, חשוב מאוד.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אבל חשוב יותר לעשות, לפעול למען הדברים הקטנים ולצעוק, למחות, לדרוש את הדברים הגדולים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">כי מה לעשות, אם אנחנו לא נשנה מלמטה, זה לא יהיה מספיק רציני. כי יש פער עצום בין אקטיביות לפסיביות, גם אם היא מייצרת צדק חברתי קטנטן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span dir="LTR"><o:p> </o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-26641645374295808482011-08-21T10:42:00.000-07:002011-08-24T11:39:11.529-07:00מכתב דמיוני לאחמד א- שחאת, או סיכוי להידברותלפני כמה חודשים עקבנו אחרי המחאה במצרים, חלקנו בדאגה, חלקנו באושר רב וחלקנו, שם מצאתי את עצמי, בשמחה מהולה בדאגה כנה. אין לי ספק שהמחאה הייתה צריכה להגיע, אין לי ספק שדיקטטורה זה רע, ואין לי ספק שמחאות רבות תגענה למדינות רבות במזרח התיכון ובאפריקה, ולו בשל העובדה שההסטוריה נכתבה לאור אינטרסים של מדינות אחרות, עם תרבות אחרת וצרכים אחרים.<div>אותי מעניין מה יקרה ביום שאחרי הצלחת המחאה. </div><div>היום בו ינוחו מעט מהחגיגות והמוחים יצטרכו להנהיג את עצמם קדימה. קדימה, לא אחורה, לא ליפול לבורות הקיימים, להסתכל אל העתיד ולא אל העבר, לא לבזבז זמן בחשבונות.
<br /><div>הנקמה היא מושג מעניין, שורשיה נטועים בתרבויות שבטיות במזרח התיכון ובאפריקה אלפי שנים אחורה, הם היו חלק מהמסורת הסמוראית וניתן למצוא לה עשרות אם לא מאות משפטי מחץ וניבים, ואני תוהה האם ניתן לוותר עליה.</div></div><div>
<br /></div><div>אך מכיוון שזו שאלה פילוסופית מדי, רחבה מדי, אני תוהה ביני וביניכם מה הייתי שואלת את אחמד א- שחאת.</div><div>מי זה, אה? זה הבחור שטיפס למשרדי שגרירות ישראל, בעוד אלפי מפגינים צועקים למטה "נשרוף את ישראל", "הציונות עזרה למובראק" ועוד.. הוריד את דגל ישראל ושרף אותו.</div><div>ולמה שאשאל אותו? האם אי אפשר לקבל את העובדה שהם שונאים אותנו, ושזה עוזר לחלקנו לשנוא אותם?</div><div>האם לא אוכל להבין את הצורך בנקמה על בסיס כבוד, נקמה שיכולה להסביר גלים על גבי גלים של הרס, הרג, וכאב שמתמשכים פה עשרות בשנים?</div><div>
<br /></div><div>כנראה שלא, פשוט כי אני מאלה שחייבים לדבר על הכל, תמיד, גם כשזה לא ממש מתאים.</div><div>
<br /></div><div>אז, בהנחה מדומיינת שהייתי שואלת אותו משהו, הייתי מתחילה בשאלות הבאות:</div><div>1. לא היית מעדיף להשקיע את כל האנרגיה שלך ושל אלפי המפגינים בבנייה של בתים, או בשיפור החינוך, או בכל דבר אחר שדרוש למצרים?</div><div>2. אם ביצעתם מהפיכה שאמורה להוביל את מצרים למקום אחר, לא דיקטטורי, טוב יותר, לא היית מעדיף לשבת ולדבר עם ישראלים? לא בטוח שתסכימו, אבל לך תדע, בכל זאת.....</div><div>3. למרות שיותר קל לאחד אנשים מסביב לשנאה אולי הגיע הזמן למשהו אחר?</div><div>4. מה אתה היית רוצה ממני? מהעם שלי? עכשיו כשאתם בונים עתיד אחר........</div><div>
<br /></div><div>וזהו, הייתי מקווה שהשיחה תמשיך ושנגלה שאנחנו קצת יותר דומים ממה שאנחנו חושבים, ושגם אם לא נסכים נשנא מעט פחות וננסה לשנות עתיד, כי אנחנו טובים מדי בלהשתמש בעבר למטרות שלא מקדמות את ההווה והעתיד.</div><div>
<br /></div><div>
<br /></div><div>
<br /></div>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-50167874858536227282011-08-17T02:28:00.001-07:002011-08-17T05:48:54.559-07:00חינוך כלכלי. מחשבה מס. 2 על המחאה<span class="Apple-style-span" >מגניב העניין הזה, אם כל התלמידים בכתה של מישהו או מישהי יקבלו רק 100 תלוש המשכורת שלו או שלה ייראו טוב בהרבה.</span><div><span class="Apple-style-span" >מעניין שלקח להם כל כך הרבה זמן לחשוב על זה. זה די דומה לאינטל (Intel), אם יצאו למישהו או מישהי המון צ'יפים בפרוסה היא תקבל בונוס, קפה בקפיטריה, עכבר חדש למחשב, הנחה למסעדה. אמה מה, ילדים הם לא צ'יפים, והשיטה (תגמול כלכלי לציונים) שנוסתה בארה"ב הוכחה כלא יעילה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מודאגת באופן אישי הרבה יותר משהייתי מודאגת לפני חודש. לפני חודש האמנתי שניתן לשנות את מערכת החינוך הישראלית, שניתן לעצור את הפערים מלגדול ושאני, בטוח, ארשום את ילדיי (בעתיד) לבית ספר ציבורי. ככל שנוקפים הימים בשיחות על ספסלים ודשאים ברחבי העיר אני מגלה שישנן שלוש אמיתות שנעות אחת ליד השניה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >האחת היא האמת ה"אידיאולוגית"- יש אנשי חינוך מאמינים, טובים ויוצרי שינוי, אך הם מעטים. חלקם (חלקינו) עוזבים את המערכת בשל ייאוש, עייפות, תחושת לחימה בתחנות רוח.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >האמת השנייה היא האמת הבירוקרטית- על מנת ליצור שינוי אמיתי יש צורך בשינוי יסודי מלמעלה למטה ולהיפך אשר ישנה תפיסות במערכת החינוך, ישנה את לימודי החינוך וההוראה ללימודים אשר מקנים כלים רלוונטיים מחד (ניהול כיתה, חינוך הומניסטי, ערכים לצד ציונים ועוד) ומייצרים פרופסיה אמיתית של איש חינוך, שינוי תקציבי ועוד.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >והאמת השלישית שהיא האמת המורכבת ביותר, האמת של "כוחות השוק" או שמא עליי לומר של האנשים המרכיבים את "לקוחותיה" של מערכת החינוך.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מאמינה שהמחאה הגיעה כי נמאס להמון אנשים מהמון דברים, היא הגיעה אולי מעט מאוחר (לדעתי היא יכלה להגיע כבר לפני ארבע שנים), אבל היא הכרחית והיא תיצור שינוי. המחאה יוצרת סולידריות לצד הדרה, אחדות לצד סקטוריאליות והמון חשיבה מחודשת. הפוליטיקאים מנסים לייצר מגזרים (ראו פוסט מעולה של חבר טוב- <a href="http://pashoot.blogspot.com/2011/08/blog-post.html">http://pashoot.blogspot.com/2011/08/blog-post.html</a>)</span></div><div><span class="Apple-style-span" >
<br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" >בפועל, הפערים המערכת החינוך נוצרים לא רק על ידי המערכת אלא על ידי ההורים שמחפשים בתי ספר טובים יותר, מבודלים יותר, מושקעים יותר. אני יודעת שקל לכעוס על המורות והמנהלות, שחשוב להצדיק את הילדים, שמעמד המורה מאפשר לציבור הרחב לנהל אותו. אני יודעת שישנה תפיסה שמה שקונים בכסף שווה יותר. ואני יודעת שאם אנחנו לא נעצור כחברה ונדרוש שינוי אמיתי ועמוק, ולא רק השקעה כלכלית רבה יותר, אם לא נדרוש פתרון אחר שאינו פתיחת עוד בתי ספר פרטיים, אם לא נתנגד לאופנה של מבחני כניסה לילדים לכתה א' ונבין שכל ילד הוא פוטניאל אין סופי שצריך מורים טובים, מערכת החינוך שלנו תמשיך לשקוע ולהגדיל את הפערים.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >
<br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" >המאבק על פני החינוך במדינה שלנו הוא חשוב ואסור שיסתיים בקבלת תקציבים. השיח שנוצר באופן יומיומי חייב להיתרגם לפרקטיקה של עשייה שתלויה לא "בהם" במערכת, אלא בנו הצרכנים שלה. וזה הרבה יותר מסובך מהמאבק הזה, ובזה נצטרך להצליח.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >
<br /></span></div><div>
<br /></div>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-51496987342013542632011-07-30T10:24:00.000-07:002011-07-30T10:52:34.481-07:00מחאה. מחשבה מספר 1<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgoOgHxKLQITXw7OAJADEJiTp_8AriPxB4npZ1z1hiYFMeH0i7A6tVs1TrL2_Wbe4J7ZOMDvnSIwVoIw-fcNzSOCus65e3eQqnXHFKW9MMTjNoUcvleAWRuqiZ_XBVNGx8ScBEDA2W_gBU/s1600/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+007.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 214px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgoOgHxKLQITXw7OAJADEJiTp_8AriPxB4npZ1z1hiYFMeH0i7A6tVs1TrL2_Wbe4J7ZOMDvnSIwVoIw-fcNzSOCus65e3eQqnXHFKW9MMTjNoUcvleAWRuqiZ_XBVNGx8ScBEDA2W_gBU/s320/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+007.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635204448631637058" /></a><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiWd5sh8tQqpGPkcEkbOJJvg3G8CDsLBL7od6FNTC8W3ygPfcH3e6UDy4ncbDGd-c48USdc4gRUlzMPPkzL9ZD4h3OxkHtDk0ksw5Kr2-L_D-gHTzpR-LbnJzoJagI2cZDjuv0_Cqzldc/s1600/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+061.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 214px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiWd5sh8tQqpGPkcEkbOJJvg3G8CDsLBL7od6FNTC8W3ygPfcH3e6UDy4ncbDGd-c48USdc4gRUlzMPPkzL9ZD4h3OxkHtDk0ksw5Kr2-L_D-gHTzpR-LbnJzoJagI2cZDjuv0_Cqzldc/s320/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+061.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635204440085382578" /></a><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhS2HXBPlexly-tdzlyerLp1MYzHzemNyuUJxdPZlzbMXO1EJEoPYcWgaQls_cl2eARyMsYlFTfGCujfpw5UrwfKcHrApprkB0cnup-vt4uXeoRsTrH1Zb5ajThE04QKyRmvdfH7XtcvUI/s1600/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+043.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 214px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhS2HXBPlexly-tdzlyerLp1MYzHzemNyuUJxdPZlzbMXO1EJEoPYcWgaQls_cl2eARyMsYlFTfGCujfpw5UrwfKcHrApprkB0cnup-vt4uXeoRsTrH1Zb5ajThE04QKyRmvdfH7XtcvUI/s320/%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594+%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599+043.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635204432902295010" /></a><br /><span class="Apple-style-span" >אני בעד המחאה הזו. מחאה חברתית בעולם ביטחוני קפיטליסטי, במדינה שמנסה לגרום לנו להיות לחוצים ומפוחדים מה"אויב המשותף". אני בעד המחאה הזו ואני משתתפת בהפגנות, בפייסבוק, בסטטוסים, בלייקים, בביקורים בשדרות רוטשילד. אני באופן עקרוני בעד מחאות, ולכן מזה שלושה חודשים אני חלק מניסיון מחאה על המרחב הציבורי בתל אביב. אני בעד המחאה הזאת כי אני רואה שהיא מורכבת מהמון קבוצות שונות בחברה הישראלית, אבל הייתי רוצה לראות עוד הרבה קבוצות בתוכה.</span><div><span class="Apple-style-span" >אני בעד סדר יום חברתי ואני מפחדת מאוד מהעובדה שהוא הגיע מתוך ייאוש ופחד, ולא דקה קודם לכן.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >לפני שנתיים בשיחה בטיול בצפון דיברנו על הצורך במחאה חברתית גורפת, וחבר טוב אמר לי שעדיין לא מספיק רע פה בשבילה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >היא מחכה, המחאה, בשקט, לרגע אחד, שאינו שום רגע אחר, שבו היא תפרוץ. </span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מפחדת שהיא מתרחשת בעיקר כי כואב בכיס ולא רואים עתיד ושהסולידריות שבה תיעלם בתומה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מקווה שהמחאה לשיפור החינוך בישראל תהיה אמיתית ועמוקה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מתקשה לראות כרגע, ולו פוליטיקאי אחד שמסוגל או מסוגלת באומץ רב לעורר מהפיכות ולשנות, ולא רק להרגיע אותה, את המהפיכה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" >ואני גאה. אני גאה באלה שישנים שם, אני גאה בנו שצועדים שם, אני גאה שזה הפך להיות חלק מהשיח הציבורי במדינה שלנו שיכולה להיות כל- כך אחרת.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >אני מתרגשת לשיר שירי ארץ ישראל בשדרה עם זמרת אחת, שתי גיטרות, חליל צד ומפוחית, והמון אנשים שאני לא מכירה שרוצים</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; "> לבצע שינוי.</span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" >ואני תוהה לאן היא תוביל אותנו המהפיכה, או שמא לאן אנו נוביל אותה.</span></div><div><span class="Apple-style-span" >כי אני חושבת שאנחנו בנקודת ההכרעה שלנו, כמדינה, כחברה, כיחידים שרוצים מציאות איכותית והוגנת יותר.</span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-14290557861212704642011-05-30T12:46:00.001-07:002011-05-30T12:57:53.455-07:00בין קודש לחול, אפשרות לשינוי אמיתיהמון זמן לא כתבתי בבלוג שלי. משום מה, הכתיבה "משם" הייתה יותר טבעית, והכתיבה על נושאים מרגשים עזרה לי להסביר את עצמי לעצמי, לעיתים.<div><br /></div><div>בחודשיים האחרונים מתגלגל בי רצון להקדיש את רב הבלוג לנושאים מתחום החינוך והסיוע, שני תחומים נפרדים שלעיתים נושקים ומתערבבים האחד בשני. והנה הערב מצאתי את הנושא הראשון אליו אני בוחרת להגיב, ולא לפתח.</div><div><br /></div><div><br /></div><div>קראתי ב"הארץ" על יוזמה לפתיחת בי"ס לדתיים וחילוניים בת"א.</div><div><a href="http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1057,209,61008,.aspx">http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1057,209,61008,.aspx</a></div><div><br /></div><div>בתי ספר פרטיים וגני ילדים המוקמים על ידי הורים בכדי שיפעלו ברוחם, הינם תופעה שגדלה במרחב החינוכי בארץ. במקביל לגדילתה, כך נפערים פערים מסוגים שונים במערכת החינוך הציבורית. </div><div><br /></div><div>ואני בוחרת לא לנתח את התופעה, ואף לא להביע את דעתי, הנחרצת, עליה, אלה בוחרת לשאול שאלה:</div><div><b>האם לא כדאי ל"אמץ" בית ספר קיים של מערכת החינוך הציבורית ולהפוך אותו לבית ספר חילוני- דתי?</b></div><div><b>להשקיע בו ולפתח דרכו את החזון?</b></div><div><b><br /></b></div><div>מה דעתכם?</div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div>אני נמצאת </div>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-52216169850990369892011-03-20T10:53:00.000-07:002011-07-30T10:54:26.174-07:00שירים למגירה<span class="Apple-style-span" style="color: rgb(63, 63, 63); font-family: Arial; font-size: 14px; line-height: 16px; "><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">אתמול בערב, טיפסנו חבורת חברים לקומה שלישית ברחוב בוגרשוב 86, טיפסנו אל עבר גלריה נסתרת, בה הוצגו שלוש תערוכות במקביל. שתי תערוכות כמו דיברו האחת עם השנייה; זו של נועה אסטרייכר וזו של א. שיין.</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">שיין, בנקאי לשעבר, שכתב למגירה ומחלק ומוכר את שיריו, במחיר אותו קובע הקונה, תלה את שירי מגירותיו, שלא קיבלו פרסום הגמוני כל שהוא על קירות החדר שהוקצה לו. מנסה להפיץ את נפשו. שיריו גורמים חיוכים ותהייה, ויותר מכל התגעגעתי כשקראתי את:</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">"סבתא שלי</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">הייתה נוסעת ברולר</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">וסבא שלי נגן בפלאפון</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">עד שאלוהים קרע להם בביפר</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">סתם עוד טעות בשנתון".</p><p style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 15px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; line-height: 16px; ">ובחדר ליד, שירים למגירה. שירים מוכרים, לקוראי השירה, שנכנסו אל לב היוצרת. וכל שיר הושם במגירה שנמצאה ומצאה לה דורש, והפכה לבית. בית לשיר שאולי ליווה את נועה זמן קצר ואולי הפך לחלק ממנה. ואני, התרגשתי, מהשירים עצמם ומהאהבה ששרתה שם בחדר, לדברים שונים, ובעיקר למילה הכתובה. לחופש שיש בה ולתמציתיות שמוכלת בה לומר הכל לאילו שרוצים להקשיב.</p></span>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-40145693688024224152011-01-30T05:22:00.000-08:002011-01-30T05:23:10.297-08:00פינג פונג<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE">בסדרה פלפלים צהובים מסבירה המטפלת למשפחה שיחסים הם עניין של פינג פונג. כל אמירה או מעשה שלנו מהווים התחלה ל אינטרקציה חברתית, וישנם כאלו שמתקשים להיות חלק ממנה. בין אם הם לא עומדים בקצב, לא מבינים את המשמעות, לא מתעניינים או לא רוצים להגיב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE">אני עובדת עם ילדים ונערים בספקטרום בשילוב של ניתוח התנהגות ופעילות גופנית. אחד מהנערים לו בניתי תכנית התערבות אוהב מאוד פינג פונג ושיחק בנבחרת מספר שנים. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE">כאשר הנער משחק פינג פונג הוא מרוכז, אפילו מרוכז מספיק בכדי ללמוד מיומנויות חברתיות, כמו פינג פונג חברתי- שיחתי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE">אני, לעומתו, לא מזהירה בפינג פונג שולחן. לשם ההתוודות, כשהייתי ילדה צעירה מאוד סבא שלי לימד אותי פינג פונג שולחן. נורא נהניתי ללמוד ולשחק איתו, אבל שותפים אחרים למשחק לא נתנו לי תחושת מסוגלות לאורך זמן, כך שנטשתי את הפינג פונג מוקדם מהצפוי. עם זאת, תמיד כשאני רואה שולחן פינג פונג אני נזכרת בסבא שלי ואיזה איש ספורטיבי ומיוחד הוא היה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE">ההסכם ביני לבינו הוא הדדי, הוא מלמד אותי את הכללים ומגלה סבלנות כשאני לא מצליחה או צריכה עזרה והוא לומד להקשיב לי ולענות לי לעניין. כמות הסבלנות הנדרשת בצידו יותר גדולה מהסבלנות שאני משקיעה, ולו בשל קשיים מובנים אצלו, אך בכל שיעור שנינו מאושרים יותר ולומדים את הפינג פונג של האחר.<o:p></o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-20098503630642869552011-01-08T05:06:00.001-08:002011-01-08T05:07:34.721-08:00תקווה אינה סיוע- לקראת יום השנה לרעידת האדמה בהאיטי<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="ltr" style="text-align: left;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;font-family:Arial; color:black"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>" United Nations Secretary-General Ban Ki-moon said </span></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="font-size: 11.0pt;font-family:Arial;color:black"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>:</span></span><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;font-family:Arial; color:black"> "Today, we have mobilized to give <st1:country-region st="on"><st1:place st="on">Haiti</st1:place></st1:country-region> and its people what they need most: hope for a new future. We have made a good start, we need now to deliver."</span></span><span lang="HE" style="font-family: Arial"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="ltr" style="text-align: left;"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">מזכ"ל האו"ם, הסביר שמדינות העולם והאומות המיוחדות, לאחר שגייסו למעלה משבעה בליון דולר, יכולים לתת לאנשי האיטי תקווה. תקווה לעתיד טוב יותר. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">יכול להיות שהבעיה היא אצלי, אבל עם תקווה לא קונים אוכל, לא מייצרים מקומות עבודה, לא מחלימים מכולירה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">יום השנה להאיטי יחול ביום רביעי הבא, 12/1/2011, ואם תצאו לטיול ברחובות פורט או- פרינס, כשבידכם מסרטה שצילמה את אותם רחובות לפני שנה ההבדל יהיה קטן מדי, אבל אולי מלא תקווה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">מאות אירגונים פועלים בהאיטי, חלקם אריגונים וותיקים וחלקם חדשים, אולי חדשים מדי. האו"ם מנסה לנצח על מקהלה שאינו יודע מי הם נגניה, אינו מתאם את פעולתם, ואינו מצליח, בעיקר, לגייס את המדינה לפעולה אפקטיבית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">אתם בטח חושבים לעצמכם עכשיו, מהי פעולה אפקטיבית? אלגוריה: דמיינו מאות אנשים שרצים עם כדי מים וממלאים ארבעים בארות במשך שבוע- כל באר תתמלא במעט. במקביל, קצב ספיגת המים בקרקע יגרום לאיבוד מים רב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">עכשיו, בואו נחשוב אפקטיבי- בואו נדפן עשר בארות וניתן לאותם מאות לרוץ שבוע עם אותה כמות מים. הבארות יתמלאו ויישארו מלאים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">אז בהאיטי, כולם רצים. מלאי כוונות טובות, הבטחות, תקווה ורצון קטן לתהילה. הארגונים לא משתפים מספיק פעולה ואין התכווננות לאותם יעדים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">במקביל להתנהלות "הזרים" במדינה חיים להם תושבי האיטי. עשרה מליון אנשים אופטימיים ובעלי חוסן מדהים במדינת העבדים הראשונה והיחידה- שמרדה וקיבלה עצמאות. עשרה מליון אנשים שחולמים על לצאת מהארץ הזו. ארץ שיכלה להיות גן עדן והפכה למקום של שחיתות, עצלות, החלטות לוקליות וגלובליות מלאות באינטרסים, פשע ואלימות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">והאנשים האלה, בתוך הכאוס החדש שנוצר בתוך הכאוס הישן מאבדים אמונה ותקווה. ובמקום בו האמונה והתקווה אובדות במקביל לעשייה מועטה מדי, מאבקי אגו וחוסר ארגון הסיכוי להצלחה מתמעט.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">בחודשים הראשונים אחרי הרעידה התקווה הייתה אמיתית, חלמו על שינוי כיוון להאיטי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">הגיע זמן שייעשה מעשה. כל ההצלחות הקטנות צריכות להמשיך, אבל מישהו חייב להנהיג, במלוא מובן המילה, שינוי. צורת עבודה אחרת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">להתחיל מהדברים הבסיסיים- פינוי ההריסות, שיקום שניים- שלושה כבישים מרכזיים, חיבור ארגונים קטנים לפעולה מוגדרת, ועוד.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">והכל, לפני שיהיה מאוחר מדי. כי יגיע אסון נוסף, והאיטי תישכח.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family:Arial">מי ייתן ושנה הבאה תהיה אפקטיבית יותר ומאושרת יותר לתושבי האיטי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span dir="LTR" style="font-family:Arial"><o:p> </o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-46336940979871020452010-12-05T04:53:00.001-08:002010-12-05T08:33:58.933-08:00בין אבל לגבורה<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מחשבותיי עם אלו שנמצאים על ההר הזה, ההר שמהווה חלק משמעותי מחיי. גדלתי עליו ובצילו, טיילתי עליו כמדריכה וכמטיילת, רכבתי בכבישיו, חקרתי אותו בתזה שלי וראיתי ממנו את הזריחות היפות ביותר. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >כבר ארבעה ימים אני צמודה למסכי הטלוויזיה והמחשב, מנסה להבין מה קורה שם. חברים שלי נמצאים שם; כבאים, חברי יחידות החילוץ, אנשי מד"א, מתנדבים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ואני לא מבינה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יש לנו בעיה במדינה שלנו, אולי בצורת החשיבה שלנו. בין תרבות ה"יהיה בסדר" והאתוס הצה"לי דברים רבים מדי הולכים לאיבוד. אין מוכנות בארץ הזאת לדברים הגדולים באמת, ויש יותר מדי גנרלים שמחליטים בלי לדעת לאן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני יכולה לכתוב רשימת מכולת של אשמים, משרדים, פקידים, בעלי תפקידים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני יכולה לתת רשימה של מה צריך לקנות, עוד לפני ועדות הבדיקה ; חומר כיבוי, מהסוג שלא יזהם את מקורות המים שלנו, כבאיות חדשות לכל תחנה, ציוד כיבוי של המאה ה-21 ועוד...<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ואני יכולה להעביר ביקורת, אבל אני חושבת שמספיק אנשים עוסקים בלבקר את הארוע הספציפי הזה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >השריפה הזו היא מקרה בין מקרים רבים מדי של חוסר מוכנות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יש ידיעה ברורה לגבי אסונות. הם לא יהיו רבי נפגעים אם התשתית תהיה איתנה, והתשתית לא הייתה איתנה ואיני בטוחה שתהיה. ולכן, השריפה הזו, שיכלה להיות אסון אקולוגי נוראי בלבד הפכה להיות "אסון לאומי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני כן יכולה לשאול שאלה, למה אנחנו לא יודעים לנהל את היום יום בצורה הגונה, ובמקום מכתירים גיבורים בימי אבל וזכרון לאומיים? למה אנחנו מקדשים את אלו שהולכים במקום לכבד אותם כשהם בין החיים? ולמה אין לנושאי האחריות את האומץ להכיר באחריותם ברגעים החשובים באמת?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >למה היינו צריכים להגיע לאסון לאומי כדי לגלות שהכתובת שעל הקיר הפכה למציאות?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אבל האסון הלאומי הזה הוא יותר מכל אסון אישי. הוא אסון של משפחות. הורים, אחים, נשים וילדים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הוא אסון של משפחות מורחבות ושל חברים. הוא עצב שיילך איתם לכל מקום אליו ילכו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הוא געגוע אל אהוב, אל בן או בת שקולם לא יישמע עוד. הוא געגוע אל אבות אחד שילדיהם יכירו אותם מסיפורים ותמונות, ושל נשים וגברים שיערגו לחיבוק של מישהו שאינו עוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >והאסונות האישיים הללו, איש איש ומשפחתו לא ישפיעו רק עליהם. הם ישפיעו גם על המרקם החברתי שלנו, על החוסן שלנו והאמונה שלנו. תפקידנו, כחברה, כמדינה הוא לעשות את הדברים הנכונים, לתמוך, לטפח תשתית איתנה לא רק בזמן משבר, אלא בימי רגיעה. כאשר החורף מגיע בעיתו, כאשר הכל פורח. והכל, כדי להבטיח שאנו מקדשים את החיים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >תנחומיי לכל המשפחות<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ותודה לכל העושים במלאכה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-64094166136699832172010-11-05T11:22:00.000-07:002010-11-05T11:23:21.529-07:00איזה מין שיוויון<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; ">ביום חמישי ראיתי סרט שהצליח לרגש אותי, להצחיק אותי ולהדמיע אותי לכל אורכו.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בערך באמצע הסרט נזכרתי בעצמי הילדה, שהעיזה לחלום על לשנות את העולם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הערצה לג'יין גודול, חלום על ספינת מגלי ארצות, כתיבה של משהו ממש חשוב....<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >חלום שנראה היה לי בזמנו הגיוני ומציאותי לחלוטין, וגם היום, בין מעשים כאלו ואחרים<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני מנסה להעיז לחלום על להצליח לשנות דברים, לטובה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הסרט מספר את ספור השביתה הראשון של נשים בבריטניה {1968}, שביתה שהביאה לחקיקת חוק <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >לשוויון שכר שין נשים וגברים בבריטניה {1970} שגרמה לשאר המדינות המערביות ליישר קו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >גיבורות הסרט הן נשים, והגברים שם תומכים בהן, לא מבינים אותן, צוחקים עליהן ומעריצים אותן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >גיבורת הסרט היא אשה שמגלה שההגיון הברור מאליו צריך להיות המציאות,<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >ושרק שיוויון אמיתי בזכויות יוביל לחיים שאולי לא יהיו שיוויוניים בכל, אך נקודת המוצא תאפשר הכל לכולן ולכולם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יצאתי מהסרט מחוייכת מהסרט, מהפרספקטיבה, מההישגים וחשבתי האם היום, 40 שנה אחרי, אנחנו לא צריכות לשבות מדי פעם (:<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הסרט: </span></span><a href="http://www.imdb.com/find?s=tt&q=made+in+dangham"><span dir="LTR"><span class="Apple-style-span" >http://www.imdb.com/find?s=tt&q=made+in+dangham</span></span></a><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-77662734709942675842010-10-06T04:57:00.001-07:002010-11-01T07:48:11.312-07:00לשון נקבה<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >לפני חמש שנים נכנסתי לשעור פילטיס שלימדתי באחד ממכוני הכושר היוקרתיים בישראל. כמו בכל שעור, שמנה כארבעים משתתפים התחלתי לדבר אל המתעמלות והמתעמלים בלשון נקבה, ואף הסברתי כי בשל רב נשי אני פונה אליהן בלשון נקבה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הימים היו ימים של דיון לאומי על הפנייה בלשון נקבה אל קהל המורכב ברובו מנשים, דיון שחשבתי שישפיע יותר על ההתנהלות שלנו במרחב השיחי והתקשורתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אחד הגברים לא קיבל את העובדה שאני מדברת בלשון נקבה ולאחר חילופי הסברים וטרוניות השעור המשיך להתנהל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בתם השעור נקראתי למשרד המנהל לבירור והתנצלות. לא על שום השימוש בלשון נקבה, אלא בשל חוסר הרצון לחזור ללשון זכר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >המקרה הסתיים בטוב, בביטול האגו שלי, וכמובן, בהמשך שימוש בלשון נקבה בשיעורים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >היום, חמש אני אחרי, עדיין רוב חברותיי, מדברות אליי ואחת עם השנייה בלשון זכר. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >נניח שאני מבינה את הפנייה לרבים בלשון זכר, ונתרץ זאת ב- הרגל, נוחות, חוסר תשומת לב.....<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אבל בינינו.... למה? למה אנחנו לא מסוגלות לשנות את השפה שלנו בינינו לבין עצמינו?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >למה אנחנו מדברות על שינויים עמוקים וארוכים אבל לא יכולות לטפל במה שביום יום, שמשפיע על החשיבה שלנו? על הגדרת המרחב שלנו?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <span lang="HE" dir="RTL" style="font-size: 12pt; "><span class="Apple-style-span" >בל הוקס כתבה שפמיניזם הוא הכרה בשוויון של האחר מולנו, אבל השוויון מתחיל בהכרה בשוני, והשוני התודעתי תלוי מאוד בשפה</span></span>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-39551521937125831642010-10-06T03:55:00.000-07:002010-10-06T04:12:46.888-07:00חוויה מפתיעה ו- Zac Brown Bandמאז שחזרתי לארץ אני בודקת, לא ממש בטוחה שאני צודקת בהחלטות שלי (המקצועיות) אבל מחליטה לנסות וללכת או לצלול חזרה אל תוך התחום של החינוך והטיפול. ובדרך מכירה המון אנשים מעניינים ומרתקים שמגרים לי את את הראש והלב. <div><br /></div><div>מה שמוביל אותי להיכרות אחרת. ביקרתי את אבא שלי בארה"ב ובאחד הערבים החלטנו ללכת להופעת קאונטרי רוק שהומלצה בעיתון המקומי. לא ממש ידענו איך קוראים ללהקה, כנראה שמעולם לא שמענו שום שיר שלהם והחלטנו ללכת, ולהנות כמובן.</div><div>הגענו לפארק מופעים בגודל של אצטדיון כמעט, ולאט לאט אנשים החלו לגדוש את המקום, את היציעים ואת הדשא, מגרשי החנייה התמלאו רכבים אמריקאים גדולים. מבוגרים, תיכוניסטים, זוגות, משפחות, חבורות ויחידים הגיעו, חלקם מעונבים, חלקם הגדול לבושים בבגדי בוקרים ומגפיים. כולם אוחזים בירות או ברד בכוסות ענקיות שקנו ברחבה הענקית.</div><div>ממתינים, לא יודעים למה בדיוק.</div><div>אבא שלי, מיכל (אשתו) ואני.</div><div>באזור 20:00 עלה מופע חימום, להקה בבגדים מוזרים, שרים מדהים וכל שיר שונה מקודמו. בין שיר לשיר עלה מנחה מנגן וקורע מצחוק, ואנחנו מחכים.</div><div>ואז, עלתה הלהקה, שבעה חברי להקה ואורחים, המון גיטרות, מנורות מפוזרות על הבמה ואיזו מוסיקה.</div><div>רעמים וברקים עם מילים שעושות בלאגן חיובי בבטן ובראש.</div><div><br /></div><div>השיר שפרסם אותם הוא chicken fried- <a href="http://www.youtube.com/watch?v=Ed49S2nyBD0">http://www.youtube.com/watch?v=Ed49S2nyBD0</a></div><div>שיר מוזר ומצחיק כאחד.</div><div><br /></div><div>כעבור שעתיים של הופעה משובחת, של להקה שלא הכרנו, יצאנו מרוצים. מהמוסיקה, מהארוע האמריקאי הזה שראינו בעיקר בסרטים, מהאנשים שישבו לידינו שצרחו את השירים במלוא גרון.</div><div><br /></div><div>אבל בעיקר מהגילוי וההעזה, הצליח לנו (ובעיקר למיכל שראתה את הידיעה בעיתון המקומי)</div><div><br /></div><div><a href="http://www.zacbrownband.com/">http://www.zacbrownband.com/</a></div><div><br /></div><div><a href="http://www.zacbrownband.com/about.html">http://www.zacbrownband.com/about.html</a></div><div><br /></div><div>אולי הם יגיעו להופעה בישראל (:</div><div><br /></div><div><br /></div>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8790455355915136323.post-20474146762467853202010-09-20T20:24:00.000-07:002010-09-20T20:34:12.293-07:00להתראות האיטי<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אתמול עזבתי את האיטי אחרי חודש שהתחיל באוהל והסתיים עמוס בחוויות חדשות והמון מחשבות, על האיטי והמון מחשבות על החיים. מה עכשיו, מה אפשר לשנות בהתערבות אסונית, מה זה צוות ואיך משמרים אותו כגוף חי ופרודוקטיבי, מהי מנהיגות, מהי עשייה מתוך חזון ולמה היא הופכת אצל חלק לעבודה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אתמול גם נפרדתי מענת וענבל שתי נשים ישראליות נהדרות שהגיעו להאיטי לפני שבועיים, אחרי מספר פגישות הכנה בארץ, והן תלוונה את אורנג'ה לאורך השנה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יום אחד אני ארצה לומר על עצמי בפה מלא שאני אשת חינוך. אני מאמינה שאני כבר קצת כזו, אך חושבת שאת התואר הזה צריך להרוויח בזכות עבודה קשה והמון שנות נסיון. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >בשבועיים האלה הרגשתי שוב את העול החיובי המטול על מחנכת שרוצה ש"תלמידיה" יצליחו, גם בפן המקצועי וגם בפן האישי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >לפתע, ראיתי דרכן את הפליאה והקשיים שבהאיטי. זה לא שלא הייתי מודעת אליהם, פשוט כשהגעתי להאיטי לא היה זמן להבין, ואז זה נהפך למציאות שמתקיימת שם, והקושי, המחשבות, הרגשות קיבלו מקום אחר. הפרספקטיבה הזו עזרה לי וריסקה אותי בו זמנית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >הלוואי ויכולתי לספר שיש שינוי מהותי בהאיטי, אבל אין. יש שינויים קטנים ומינוריים, וזה עצוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >לא כתבתי הרבה הפעם מהאיטי. בפוסט הקודם, לפני חודש כמעט, ציינתי שאני שקועה במחשבות. המחשבות האלה התעצמו. בגלל האיטי, בגלל דברים שקרו לצוות של </span></span><span dir="LTR"><span class="Apple-style-span" >prodev</span></span><span class="Apple-style-span" ><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><span dir="RTL"></span>, בגלל דברים שקרו במרכז השיקום שאני כ"כ אוהבת, בגלל הפער בין ארה"ב להאיטי- שעתתים טיסה- יקום שונה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >אני כתבתי לי בנקודות על מה אני רוצה לכתוב, ועכשיו אני מסדרת את המילים ואת המחשבות, אולי אם אבין אותן קצת יותר יהיה לי קל יותר להעבירן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" > </span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >שנה טובה.</span><o:p></o:p></span></p>rabimonhttp://www.blogger.com/profile/03407699947200274326noreply@blogger.com0